על גבולות ומסיגי גבול
איסור הסגת גבול מורה לאדם לכבד את הגבולות של זולתו, את אורחות חייו ואמונותיו, ולא לנסות לשכנע אותו לוותר עליהן ולשנות אותן.
איסור הסגת גבול מורה לאדם לכבד את הגבולות של זולתו, את אורחות חייו ואמונותיו, ולא לנסות לשכנע אותו לוותר עליהן ולשנות אותן.

תנועה הנפשית של העזרה לפרט, מנוגדת לפעמים לעמדה האידיאולוגית של פתרון בעיות כלכלה וחברה ברמה הלאומית.

להיכן נעלם קרח, הגיבור הראשי של הפרשה בספר במדבר? המפרשים העלו סברות שונות לתרץ את התמיהה.

צריך להכיר בזכות הגדולה לשבת בארץ ישראל, להתפעל כל יום מחדש ממעלותיה, אך לא לשכוח אף לרגע את האחריות והמחויבות הכרוכות בכך.

התורה אינה ספר היסטוריה והמעשים המסופרים בה נועדו להפקת ערכים ומוסר, ולא לסיפור עובדות כהוויתן.

הדרישה לשמירה על קיימות, נוי ואסתטיקה נובעת ממצוות התורה ומחייבת במיוחד את יושבי ארץ ישראל בדור האחרון.

סכסוך יכול להיות בין פלגים בעם כבימי החשמונאים, בין חברים בקהילה או במשפחה, ואפילו בנפש האדם היחיד פנימה.

מחקרים רבים מעידים על הכוח הרב שיש בדברי שבח ועידוד לקידומם והצלחתם של ילדים, תלמידים ואף מבוגרים.

האיכר הארצישראלי אינו קם בבוקר כאבותיו במדבר ומלקט מן השדה די פרנסתו. הוא חייב לעמול, לחרוש ולזרוע עד שהוא מגיע ל"ואספת דגנך".

סיפור המרגלים מלמד שהערכת המציאות אינה תלויה רק בעובדות האובייקטיביות אלא גם באופן שבו בוחר המתבונן לראותן ולפרשן.

הצורך בקיומם של אלדדים ומידדים קיים לא רק בשדה הפוליטי. הוא נדרש גם בשדה הרוחני, הרעיוני, התרבותי ואפילו הדתי וההלכתי.

לשם מה נחוץ לתורה לסכם את המכפלות מבלי לחדש דבר?

ההבדל בין אדם שמונע מתוך תודעה של נבחר לבין אדם שפועל מתוך תודעה של משרת ניכר לעין כל.

הדרישה לאהוב את הכל באופן שווה, ולהיות אחראי לכל האנושות באותה מידה, לא הוסיפה אור אלא שברה את הכלים

הנכונות לקבל אורח חיים פרוץ של אלילי זמר ותיאטרון, בימים שבהם צולבים בכיכר העיר כל מי שנתפס בסרך חשד של הטרדה, מעוררת תמיהה.

פרשת נגעי בתים היא מעין דגם קדום של שיטת "פינוי-בינוי": הריסת בתים ישנים על מנת להקים על מקומם בניינים חדישים יותר.

בימים אלה שבין יום הזכרון לשואה לבין יום הזכרון לחללי צה"ל אנו נזקקים לא מעט ללמוד מדרכו של אהרן הכהן, דרך הדומיה.

בפסח הנוכחי אפשר לחוות את כל האמור בלי להתאמץ להיזכר בעבר הרחוק. מפסח שעבר לפסח הנוכחי יצאנו ממגפה ומסגר לבריאות וחירות.

ראוי להתבונן במפגש הפסגה של שתי המעצמות הללו, השבת והפסח, לא כעל מאבק אלא כעל שילוב כוחות מתוך כבוד הדדי.

היכולת לכבוש את ההתלהבות והיוזמה האישית ולבצע את המשימה בדייקנות כפי ההוראות שהתקבלו, היא הישג מרשים ביותר שיש להתפעל ממנו.

אחרי חטא העגל ועונשו ואחרי תשובת העם וכפרתו, מתחדשת הברית שנכרתה במעמד הר סיני בין ה' לישראל.

הפרת הסדר הפורימית קיימת לא רק בשוליים הפרומים של החברה ושל המציאות, אלא היא מצויה ביסוד הכל.

נראה שהשוני בין אכילה בדרך הסבה על מיטות לבין ישיבה אצל שולחן הוא הבדל בין דרך נוחות לדרך כבוד.

העובדה שה' נמצא מאחורי המזיקים כמו גם מאחורי המלאכים הטובים, אינה אמורה לגרום לכך שנתעלם מסדרי הטבע ונפנה ישירות רק לעזרת ה'.

הקב"ה מורה למשה רבנו שעליו להדריך את העם כיצד יש לגשת למעמד הר סיני. לא להידחף, לא לפרוץ את הגדרות.

אחרי ימי ההוד והשגב של יציאת מצרים, קריעת ים סוף ושירת הים, מגיעים ליום קטנות. ימי המסע במדבר.

ישנם מצבים שבהם האדם שרוי באפילה גדולה. ההכרה במצב האופל יכולה גם לטלטל אותו, לעורר אותו לפקוח עיניים ולנסות לחשב מסלול מחדש.

התגובות של פרעה ועבדיו גם הן אבות-טיפוס לסוגי התגובה האנושית למעוררי התשובה ולקריאת השחרור משעבודי הזמן, היצר והבליהם.

במאבק ההירואי של עם ישראל לדורותיו יש לנשים תפקיד ואחריות שאינו נופל, ויש אומרים אף עולה, על זה של הגברים.

נקודת המוצא לכינונה של חברה מתוקנת אינה מצויה בתיאוריה חברתית, מדינית או כלכלית, אלא בהכרה האנושית הפשוטה בעובדה שהאחר הוא אחיך

התיאור הקודר של יעקב את חייו אינו נובע מכפיות טובה לחסדי ה', אלא מהבנת תפקידו בעולם. הוא נועד לסלול את דרכו של עם ישראל בגלות.

השלב האחרון של התשובה מתרחש כאשר האדם עומד בניסיון דומה לזה שנכשל בו, או אף קשה ממנו.

חנוכה הוא מועד שבו אנו נדרשים להודות ולהלל ולא לנתח ולבקר. עלינו למקד את המבט בהבט החיובי של חנוכה.

יעקב אבינו עובר מהפך, עם שובו מן הגלות לארץ ישראל, משתנה שמו מיעקב לישראל, מעקבה עקמומית, לישרות.

אנו רגילים לחשוב שבמאבק בין יעקב ללבן יש צד צודק וצד טועה. עיון בפסוקים מראה שהסיפור מורכב יותר.

אין שום דרך לתקן את הקלקולים שבפנים אישיותו של כל אדם ואדם על ידי התעלמות מהם והשתקעות שלווה ותמימה באוהל.

חוסר היכולת להישאר אדיש לנוכח עוולה, והמחשבה שבידיך הפתרון הנכון והאחריות לתיקון העולם, מביאים את האיש הישראלי להתלקחות מהירה.

הידיעה שאנו מתמודדים עם בעיה עתיקה מימי האבות, שאין לה פתרון חד משמעי, יש בה ממד של הקלה וממד של אחריות.

הדימוי של מבול בחוץ, הסתגרות בתוך תיבה על מנת לשרוד, פתיחה זהירה ויציאה הדרגתית, משמש גם למציאות של איום רוחני משתולל.
אנו נדרשים לשלב בעלי מוגבלויות לא מפני שהם שווים לחבריהם אלא כדי לממש את צלם אלוהים וזקוקים ליותר תמיכה מחבריהם.

הספר "מדע תורתך" על מסכת ברכות מכיל 23 שיעורים על הנושאים המרכזיים במסכת.

בספרו החדש עוסק הרב ברנדס ב-23 סוגיות מרכזיות בכל מסכת ברכות, בהלכה ובאגדה.
ערב עיון נערך בקמפוס היכל שלמה בירושלים ביוזמת מכללת הרצוג לרגל צאת ספרו של הרב פרופ' יהודה ברנדס, ראש המכללה.


ההתפתחויות בעולם המעשה והשינויים בעולם הרוח מערערים את מבנה המשפחה בדורנו


אידיאולוגיות ליברליות, תפיסות פסיכולוגיות וההתקדמות הטכנולוגית מייצרים אתגרים למבנה המשפחה המסורתי כפי שהוא נתפס ביהדות.



