רק כך ננצח
מי שחושב שיש פתרון אחר ברצועה ביום שאחרי מלבד שליטה ביטחונית והתיישבות יהודית ברצועה אינו אלא הוזה בעצמו
מי שחושב שיש פתרון אחר ברצועה ביום שאחרי מלבד שליטה ביטחונית והתיישבות יהודית ברצועה אינו אלא הוזה בעצמו
חמאס דיבר בשפת המלחמה, אנחנו העדפנו לדמיין שכוונתם לשלום או להודנה, שהם חפצי חיים כמונו.
זה הרגע שהליברל הדתי חייב לבחור, כי שתיקה היא התייצבות בצד שאפילו הוא ממש לא רוצה להיות בו.
המפגינים שפוצצו את התפילה בישלו לעצמם דייסה תפלה ומסריחה ועכשיו הם מנסים לבלוע אותה
כל פשרה בנושא הרפורמה חייבת לכלול משהו שיש בו כדי לבלום את הרכבת לחיסול המפעל הציוני של המדינה היהודית
אסור לנו להתרגל לאם שנרצחת לעיני בתה, אסור לנו להתרגל לאב ובנו שנרצחו כי כל חטאם שהם תיקנו רכב במוסך.
נריה קראוס מחדשות 13 אולי שיקרה במזיד, אולי סתם סילפה עובדות, אולי פשוט שכנעה את עצמה.
הפגנה באיילון? דמוקרטיה. הפגנה על המדרכה בגשר המיתרים לאחר מותו של אהוביה סנדק? מכת"זיות פרשים ומעצרים.
מדינת ישראל עלולה לעמוד בשנים הקרובות במבחנים אדירים – ולא רק ביטחוניים.
מי שמחליט להפוך את זכות שירות המילואים לקלף מיקוח, לא ראוי למדי החאקי והדסקית ומוטב שיישאר בביתו
התרגלו במערכת אכיפת החוק שזכויות דתי בגשר המיתרים שוות הרבה פחות מחילוני בבלפור או בקפלן, שחרדי במאה שערים שווה עוד פחות
במלחמה המטרה היא לדרוס בעוצמה כדי לחסל כמה שיותר חיילי אוייב, לתת לו מכה אותה לא ישכח לעולם.
כדי לעמוד בראש רבני ישראל לא די בידע הלכתי, במאור פנים או בכריזמה. רב ראשי צריך להיות איש חזק שמעורר יראת כבוד
יש אנשים שרצים קדימה, יודעים עדיין מה חשוב ומה טפל, משפיעים על העולם שבחוץ מבלי שהוא, העולם, משפיע עליהם
אנחנו רחוקים שנות אור ממצבנו העגום במלחמת העצמאות, אבל משהו בכל זאת אפשר ללמוד מהמלחמה ההרואית ההיא
אף אני הסתובבתי שם ביניכם. לא ראיתי חבלי תלייה, לא ראיתי שפחות, לא ראיתי אנרכיה.
דרך המלך עוברת בדרך הבחירה, במקל של נועם ולא של חובלים. בדרכים הללו צריכה בעיקר הממשלה לפעול
התכנים העולים בתקשורת המיינסטרים, הסרטונים המוצגים יום יום בתכניות הסאטירה של הערוצים גרועים פי אלף
טעות גדולה עשה השמאל, כשהשתמש בקדוש וביקר ביותר – בצה"ל, בשב"כ ובמוסד לטובת קידום מטרות פוליטיות.
אין ולא הייתה מעולם תמיכה לסרבנות כמו המופע ההזוי שעשה יואב גלנט. האדם שאמור להיות כמעט החזק ביותר בישראל
אחי הימניים, הרימו ראשכם. די לבכי ולנהי, די לייאוש, תנו חיוך, תשמחו במה שיש, ויש ממנו לא מעט, אפילו די הרבה.
הקרע העמוק בעם לא התחיל עם חקיקת הרפורמה, הוא היה כאן, והוא יהיה כאן ככל הנראה גם אחרי, ואולי הרבה אחרי.
המפגינים בתל אביב ובאיילון אינם מתכוונים לשמוע או לקבל פשרה – בטח לא פשרה שתוכל לעלות ולהתקבל על לבו של הימין.
אינני יודע כיצד מאחים את הקרע, אך מתפלל לתחושת אחדות מיוחדת שחשנו בעבר ורבים כל כך מאיתנו רוצים לחוש גם היום.
בתורת המלחמה של המזרח התיכון היא בעיקר מלמדת על חולשה, כי המרחם על אכזרים מתאכזר על רחמנים
זה לא שהשמאל רוצה מלחמת אחים. השמאל פשוט משחק כאן בחכמה רבה בתורת המשחקים
כל עוד נתחפר בעמדות ההגנה התודעתיות, במכבסת המילים ובתעשיית הנדוס התודעה, זה לא ייגמר.
השופטים שהחריבו, התנשאו ואטמו אוזניים שמו את עצמם מעל העם, אבל כעת העם אמר את דברו.
רב לא בוחרים, או לא אמרים לבחור, לפי צבע הכיפה, המוצא או הפתק ששלשל לקלפי, אלא על פי גדלותו התורנית.
נתחיל מהסוף: אין שום סיכוי ריאלי, אם לא יתרחש נס גלוי, ששקד תעבור את אחוז החסימה.
איילת שקד לא שם. לא הפנימה, לא התחרטה, עדיין גאה במעשיה. הסיכוי שלה לעבור את אחוז החסימה אפסי ביותר
ממשלה שכל מהותה חרם, פסילה אישית ויצר נקמנות – אין לה זכות קיום.
אין לי בעיה לקבל לממשלת ימין מפלגות ציוניות אבל בין גנץ למרצ ורע"מ יש איך לומר, אפעס הבדל.
אמש הסתובבתי בכל רחבי גוש עציון. בכל צומת, בכל טרמפיאדה עמדו מספר חיילים חבושי קסדות, חלקם עם נשקים בין כוונות
מנכ"ל OU ישראל הרב אבי ברמן ומייסד עמותת יד תמר מיכי וסרטייל פותחים צהר לחשיבותן של עמותות הסיוע כזרוע האזרחית של המדינה
למרות שאנו סומכים על רבני ישראל, הטלנו עליהם בחוק הגבלות מרובות על מנת למנוע לזות שפתיים וניצול לרעה.
אתם משתמשים בכוח פוליטי כדי לכפות מציאות הלכתית על כלל ישראל. זו אלימות ובריונות בלבוש כבש של מילים יפות.
הפגנה אלימה של ערבים בלב ירושלים עוברת בשקט, הפגנה של תומכי משפחת סנדק תקבל מכת"זית לפנים ומעצרים בלי אבחנה.
רוב הרבנים, כולל הרב דרוקמן והרב אריאל לא מתנגדים לגיורים על ידי רבני ערים, הם רק דורשים שיהיה פיקוח של הרבנות
שתי מילים נדרשו ממך, לאחריהן היית מרגיש הרבה יותר טוב ושלם עם עצמך, לאחריה היית מתחיל דרך ארוכה של תיקון.