הפתרון היחיד הוא מאמץ אמיתי להסכמה של רוב המחנות הפוליטיים על הרכב ועדת חקירה שכולם יוכלו להתייחס אליה באמון
האתגר שלנו הוא להפוך את הסולידריות הטבעית לכוח מרפא שמאפשר לחטופים ולמשפחותיהם מסע של התאוששות בקצב ובדרך שלהם
עולם שבו הזהות היהודית והקשר לארץ ישראל הם מנועי העומק של החוסן הלאומי, תפקידו של הציבור הדתי-לאומי עשוי להיות מכריע
השבת איננה רק מסורת - היא מהפכה שקטה של זהות מתחדשת. דוד ויינברג פורש בטורו תמונה מרתקת של יהדות מתעוררת בישראל ובתפוצות.
מאז תחילת המלחמה, ליוויתי עשרות משפחות של פצועים ונופלים. רבים מהם נהרגו בגלל הוראות לא הגיוניות של הפצ"ריות.
חגי הוברמן חוזר לעסקאות נשק דרמטיות שישראל ניסתה לבלום - מה-F15 של קרטר, דרך האייוואקס של רייגן, ועד החמקן של טראמפ.
אחד היעדים של סינוואר בטבח היה לטרפד את ההסכם הישראלי-סעודי. סעיף המדינה הפלשתינית בהחלטת מועצת הביטחון הוא ניצחון החמאס
צבי גרוס, חייל מילואים בחאן יונס, משתף בחוויות מהשטח - ותוקף את גלי צה"ל על שידור מייאש שפוגע ברוח הלחימה.
עד כמה ההורים מגלים איכפתיות וסולידריות חברתית כשההתחשבות מגיע על חשבון הרמה וההשקעה הכספית של אירוע הבר מצווה/בת מצווה.
האם עיסוק בתזת בגידה מחבל במאבק על קונספציית השמאל או הכרחי לחשיפת האמת? הדס צורי טוענת: בלי לעסוק בבגידה - לא נוכל לתקן דבר.
תחנה צבאית אינה יכולה לעסוק בפוליטיקה, אך סגירתה אינה הפתרון. יש להחזיר אותה לייעודה המקורי - להיות "הבית של החיילים".
אבי גרינצייג יוצא נגד מה שהוא מכנה "מתקפה מתואמת" של חדשות 12 על רקע חסימת גיא פלג ומזכיר אירועי אלימות של השמאל בשנים האחרונות
ברל'ה קרומבי קובע כי השר לוין הצליח להבקיע את מגדל השן המשפטי ולהוביל מהלך שמחזיר את כוח הציבור.
ד"ר יעקב אלטמן מציג קריסה ערכית מתמשכת של מערכת המשפט בישראל, המובילה לטביעת האמון הציבורי לא רק בשופטים, אלא בעצם רעיון השפיטה
הפצ"רית והיועמ"שית שיבשו את כללי המשחק. כשאין עבודת המידות, ענווה, ואכפתיות - גם מי שנמצא בעמדת צדק עלול להפוך למחבל מוסרי
עמיחי פילבר טוען כי הפסיקה האחרונה אינה משנה דבר, ומצביע על מערכת כשרות חולה שנותרה ללא רפורמה וללא מנגנון פעולה.
קובי אלירז מתאר את עומק הרוע של חמאס: שמירה שיטתית על גופות וחלקי גופות לצרכי מיקוח, זלזול בחיי אדם ובעולם המוסרי כולו
להתנגד לכל אחיזת-עיניים ומצגי-שווא, לסרב באדיבות אבל בתוקף, לכל נסיון למכור לנו "הישגי-דמה" כדי לכופף אותנו
כאשר אדם מחובר לנצח הוא לא מפחד משום דבר ולא מתמוטט משום דבר. יש דמויות במדינה שעומדות מול לחצים אדירים וממשיכות לעמוד זקופות
ראש ישיבת עוד יוסף חי כותב על הרגע המרגש בו הדר גולדין הי"ד הובא לקבר ישראל, ועל הקשר העמוק בין המאורע לבין פרשת חיי שרה.
גל חקירות וסערות ציבוריות חושף את עומק השבר בין האזרח למוסדות המדינה
האם הציונות הדתית מסוגלת להוציא קול אחד שיציג בפשטות את שורשי התפישה הדתית-לאומית במבט על עדכני ולא משוחד?
יאיר לפיד טבע את "האנשים האחרים" - והיום זו כבר תפיסת עולם שמפלגת את ישראל
"אז מה אתה יכול לעשות? בוא נתחיל מזה שבסופו של דבר כל אחד צריך לחשוב מה אני צריך לעשות יותר טוב". דברים לזכר הדר גולדין הי"ד
לפני שלושה שבועות 'נחשפה' כאן תמיכתו של הגאון החזון איש בגיוס חרדים לצה"ל, והרבה גבות הורמו ולסתות נשמטו לנוכח תגלית זו
הריאיון עם עורך "יתד נאמן" במוסף "דיוקן" חשף את אחוותם של שני נרטיבים גלותיים - הליטאי-חרדי והפרוגרסיבי הפוסט ציוני
במותה של שרה אנו לומדים על חשיבות ההקשבה לגוף, על האומץ להרגיש, ועל התפילה שגוף ונפש יישארו מחוברים, גם ברגעים של שבר
מעבר לדמותו האצילית שנכנסה ללב של עם ישראל, הצליח סגן הדר גולדין הי"ד לתכלל באמצעות משפט אחד, תפיסת עולם שלימה.
החרדים תולים את המשך השתתפותם בממשלה בחוק הגיוס. עלינו להבין שבחירות עכשיו מכניסות את המדינה למהומה. לחרדים לא אכפת. לנו כן.
אחרי עשור של המתנה כואבת, חזרת הדר גולדין הי"ד והדברים המיוחדים שכתב, מעמידים את ישראל בפני מבחן.
בעשורים האחרונים אירופה משנה את פניה - והמודל המוסלמי־ליברלי מתפשט גם לאמריקה.
השר עמיחי אליהו יוצא נגד גישת "הרחמנות כלפי אויבינו" ומציג שורת מקרים מצמררים - מרפואת מחבלים ועד שחרור רוצחים שהובילו לטבח.
יוסי אחימאיר משבח את העיתונאי אלמוג בוקר - שחי בלב העוטף, שידר בזמן אמת את זוועות מתקפת חמאס, ומאז לא מפסיק להתריע ולחשוף.
הנשיא טראמפ וראש ממשלת הונגריה אורבן נפגשו בוושינגטון והציגו חזית אחידה מול אירופה הרועדת.
ד"ר חנה קטן מתארת את תחושתה בטקס צבאי לבן משפחתה, כשחיילים דתיים נאלצו לצאת שוב ושוב בשל שירת נשים.
הלכה צריכה להתקיים גם ביורה דעה וגם בחושן משפט. לצד הקפדה הלכתית - דרושה גם הגינות, שקיפות ואחריות מוסרית.
הצטרפותה של קזחסטאן להסכמי אברהם מסמנת שינוי דרמטי במעמדה של ישראל במרכז אסיה.
אל מול היתרונות הגדולים שההסכמים עתידים להביא למדינת ישראל, צריך לקבוע להם קווים אדומים
ד"ר אורי אהרן, חוקר מוזיקה בקרב עדות ישראל, מעלה קובלנה נוקבת על הזנחת הנוסח המסורתי בתפילות, במיוחד על ידי בעלי תפילה צעירים.
ייתכן שיפעת תומר ירושלמי הצליחה לעבוד על היועמ"שית, אבל סביר יותר שבהרב-מיארה מעורבת באירוע עד צוואר.
"תומר ירושלמי פעלה בניגוד לתפקידה הציבורי, והעיתונאי שפרסם את הסרטון שיתף פעולה עם עוולה מוסרית חמורה".
הדרך היחידה לשרוד את תלאות היומיום ולגלות את החידושים המתחדשים בכל יום תמיד, היא ההודיה. פרשנות פשוטה מעמקי הלב ל"מזמור לתודה"
השר עמיחי אליהו יוצא למתקפה חריפה על יואב לימור, גיא פלג והפצרי"ת, בעקבות פרסום הסרטון המפוברק.
ההתיישבות הכפרית בגליל ובנגב היא נכס אסטרטגי. על המאבק למענה שנחל השבוע הצלחה.
אנחנו מחנכים ויש לנו מנדט לחנך את הילדים שלהם. את התלמידים שלנו. אבל מי למען ה' אמור לחנך את ההורים?
עזבו את אשת לוט לאנחותיה. עכשיו הזמן להצטרף לאברהם אבינו שבונה בשקט ובהתמדה עולם נקי יותר; ממלכת כוהנים וגוי קדוש.
האם שוב המבט המגזרי גורם לטעות בשיקול דעת? ניתוח נוקב סביב מינוי הפצ"ר החדש.
ממדאני נבחר לראשות ניו יורק וזכה ל-33% תמיכה מהציבור היהודי, למרות עמדות אנטי-ציוניות בוטות והיסטוריה ציבורית שנויה במחלוקת.
ראש העיר המוסלמי הראשון של ניו יורק מסמל טוב יותר מכל אחד אחר את הברית האדומה-ירוקה שהתהדקה במיוחד אחרי השואה בנגב
כשידיד לשעבר הציג את עצמו לפתע כאשה - התחלתי להבין את עוצמת הקשקושים העצובים שמוכרים להמוני צעירים בעולם, בניגוד לטבע האנושי
אביעד הומינר-רוזנבלום מציב עמדה נחרצת מול טענות לפיהן חקירת חיילים נובעת מניתוק מהיהדות או שנאה עצמית.
אהרון סטרמן מספר על דמותו יוצאת הדופן של הרב: ענווה, אהבת תורה, אחריות ודייקנות. ממבחני הרבנות ועד מכתבי ערעור.
על השורשים ההיסטוריים, הרוחניים והאידאולוגיים של המונח "פאלסטיין" ושל השנאה המחודשת לישראל בעולם המערבי.
תומר בן צבי מארגון כושרות עונה לשר לשעבר מתן כהנא וטוען כי רפורמת הכשרות היתה "תהליך טופסולוגי בלבד, חסר כל משמעות הלכתית".
מחנך טוב, המשמש בתפקידו כממשיך דרכו של אברהם אבינו, יודע כי הוא הצינור שדרכו עובר מקל השליחים אל הדור הבא.
על יסוד האחווה שחורז את ספר בראשית לאור משנת הרב אשכנזי (מניטו) ועל הסיבה האמיתית לכך שכל החשבונות נסגרים עכשיו
החרדי הממוצע חי בקפסולה אטומה שמנתקת אותו מן המציאות עד כדי היעדר הבנה בסיסית למצוקת הגיוס המתמשך של הלא-חרדים.
דאגה לבריאות הנפש צריכה להתחיל מהמניעה ולא מהטיפול - וזו מתחילה באחריות לאומית, בחלוקת נטל הוגנת שמאפשרת אמון, מנוחה ואופק
מאות אלפי חרדים בהפגנת ענק, מרפסות קורסות וילדים שנופלים באתרי בנייה מאולתרים - כולם מבטאים את אותו צורך עמוק.
