מיכאל פואה טוען כי פרשת לוחמי גבעתי חושפת מאבק עמוק על דמותו של צה"ל וקורא לפיקוד הבכיר לשנות כיוון.
המחנך אבינועם הרש, עם כמה מחקרים לתחילת השנה שיגרמו להורים להסתכל על כל העניין במבט רציני ועמוק יותר.
הרב יעקב יקיר חוזר לחטא החנופה לאגריפס ומסביר מה ניתן ללמוד ממנו על ריבונות יהודית והנהגת מדינת ישראל.
ברל'ה קרומבי כותב לללי דרעי מרשימתו של עופר וינטר: יש רגעים שעם ישראל מונח על כף המאזניים.
שעות לפני הגשת הרשימות, האב השכול מתריע מפיצול בימין וקורא לעופר וינטר: "תתאחד עכשיו".
יוסי אחימאיר מביט על המעברים בין המפלגות ותוהה לאן נעלמו העקרונות, המצע והנאמנות הפוליטית.
אבי נעים קורא להקמת ממשלה ציונית רחבה ומציג ארבע דרישות למועמדים: מגיוס לכולם ועד שינוי שיטת הרכבת הממשלה.
הרב יובל שרלו מציע ללמוד מה-AI על תשובה, זהירות וחשבון נפש - וגם לבחון את המקומות שבהם השימוש בו דורש תיקון.
האם אי פעם שמענו על משפט פלילי, כל שכן תיק צווארון לבן, שמתנהל 5 ימים בשבוע? התשובה היא שלילית.
מאחורי סיום דרכו של גפני מסתתר מאבק עמוק בהנהגה הליטאית. התחזקות הקו התקיף עשויה להשפיע גם על הברית עם נתניהו.
שלושה ימים לפני סגירת הרשימות, אבי גרינצייג מציב בפני וינטר מבחן: להתגמש ולהצטרף לאיחוד עם סמוטריץ' ופייגלין.
חבר מרכז הציונות הדתית פונה במכתב פתוח לעופר וינטר ותוהה מדוע ניסיון פוליטי הפך לחיסרון ומי בדיוק פסול בגלל 7 באוקטובר.
השרה אורית סטרוק מצדיעה לצוותי החינוך וקוראת להשיב להם את הכבוד הראוי: "אתם בונים את עתיד עמנו".
בעקבות דבריו הבוטים של בוגי יעלון משיב קובי אלירז במכתב חריף ודוחה את ההשוואה בין תפיסת ייחודו של עם ישראל לבין "גזע עליון"
בדרום קוריאה אימצו סיפורי תלמוד וחברותא ככלים לחשיבה. בישראל, טוען בועז ליברמן, החשש מ"הדתה" גובה מחיר חינוכי.
בהיסטוריה של ההתיישבות, נהוג לדבר על 'שבע השנים הטובות' של ההתיישבות - ימי ממשלות בגין ושמיר.
חתן פרס ישראל מנחם קלמנזון קורא למפלגות הציוניות לשריין חרדים המבקשים שירות, השתלבות ואחריות משותפת.
אחרי שנים שבהן ראה באליעזר ברלנד סמל לקדושה, הרב אריאל לוי חוזר בו - וקורא לבחון מחדש גם את הנסיעה לאומן.
עו"ד מיכאל שפרבר טוען כי וינטר מסמל צורך עמוק בהרבה מעוד מפלגה: החלפת התפיסה שהובילה את ישראל ל-7 באוקטובר.
דוד מ' וינברג רוצה לראות דור חדש, ישר וחדור אמונה בהנהגת ישראל - ומסמן שלושה פוליטיקאים שמייצגים בעיניו את ההפך.
הלוחמים נשלחו למאסר, אך יצאו מנצחים; שר הביטחון, הדרג הפיקודי והרבנות הצבאית - הפסידו. חשבון הפרשה.
בכל המעברים והשינויים אנו נעמוד ניצבים ונלך זקופים ונדע שה' יוביל אותנו בדיוק, אבל בדיוק, אל המקום אליו אנו צריכים להגיע.
הרב קרליבך פתח במסורת זו לפני למעלה מיובל שנים. קמו לו מתנגדים רבים. זה היה מוקדם מדי. לא הבינו אותו. היום זקוקים לכך
הציווי "ובחרת בחיים" אינו עוסק רק בהחלטות גורליות. דווקא הבחירות הקטנות של היומיום הן שמעצבות את חיינו.
הרב מרדכי וולנוב, רב היישוב אלון מורה, מזהיר מפני פיצול פוליטי בציונות הדתית וקורא ללמוד מניסיון העבר.
הרצון לסייע לחשוכי ילדים הוא חסד גדול, אך האם הכוונה הטובה מספיקה? השאלות המוסריות שמעלה הפונדקאות.
מול מתן כהנא והרב יאיר קרטמן, ד"ר שוקי שריר מבקש להזכיר: הציונות הדתית תמיד הייתה מגוונת - וערכי תורה, עם וארץ אינם חדשים.
הרב יוני הראש חוזר לנגמ"ש שבו שירת בעזה ומציב קו אדום: "המאבק הזה הוא המשמרת שלנו - ראשי הישיבות".
החשש מניצול תורמי כליה מוצדק, אך איסור מוחלט על תמורה אינו האפשרות היחידה. אפשר להגן על התורם - וגם על החולה.
סמוטריץ' מביא יכולת ביצוע, פיגליין מביא חזון ורעיונות. החיבור ביניהם עשוי להיות צעד ראשון באיחוד המחנה האמוני־לאומי.
הרב אליעזר שנוולד מזהיר מפיצול בציונות הדתית וקורא להבחין בין מחלוקת מהותית לניואנסים שעלולים לעלות באובדן קולות.
"מאז שחזרתי הביתה - אני אומר 'מודה אני'". על ספרו החדש של עומר שם טוב "מפגש עם עצמי בגיהנום"
כשבתו התקשתה לעמוד מול הלחץ החברתי, הוא הבין אותה. ואז הגיעה הצעת עבודה שאילצה גם אותו להתמודד עם הפחד להגיד "לא".
81 שנה לכניעת יפן, שמעון רפאלי חוזר ללקח ההיסטורי: לעתים רק הכרעה ברורה מאפשרת לאויב להפוך לשותף.
האם אסור הלכתית לבחור ברשימה שבה מועמד שאינו יהודי? עיון בפוסקים מוביל למסקנה אחרת - ולהזדמנות גדולה.
היום לפני 30 שנה נפגש נתניהו לראשונה עם ערפאת. אחרי הנסיגות של ממשלתו הראשונה, צפון השומרון מספק סגירת מעגל.
מיכאל שפרבר תוהה מדוע הסובלנות כלפי רע"ם נעלמת כשמדובר בליכודניקים, חרדים, מתנחלים ומצביעי בן גביר.
הפצצות, הבריחה והפרידה מהמשפחה שנותרה מאחור: יוסי אחימאיר חוזר למסע ההצלה הדרמטי של הוריו ואחיו יעקב.
עוצמה לישראל, יחד, הימין החדש וזהות: יוסף דרור חוזר למפלגות שהסקרים העבירו - אך הבוחרים השאירו בחוץ.
שנת הלימודים נפתחת בעיצומה של מערכת בחירות. הרב ד"ר עותניאל מנצור מסביר מדוע אין צורך להשאיר את הפוליטיקה בחוץ.
מתי לקבוע כללים, למה לדבר כבר עכשיו עם המחנכת ואיך להקל על הקטנים? חמישה צעדים שיעזרו להתחיל נכון.
עדי מינץ טוען כי פרשת לוחמי גבעתי אינה אירוע משמעתי נקודתי, אלא משבר אמון שעלול לפגוע בגיוס דתיים וחרדים.
דן דריסקול, מקורבו של סגן הנשיא ואנס, יעזוב את תפקידו לאחר חודשים של מתיחות מול פיט הגסת' וראש סגל הפנטגון
תא עצב, מניין ומאזני הרמב"ם מלמדים עיקרון אחד: לעולם אין לדעת מתי דווקא המעשה הבא יהיה זה שיכריע את הכף.
צבי גרוס חוזר לשירותו בגדוד רותם ומסביר כיצד שכל ישר, אמון וכבוד להלכה יכולים למנוע עימותים מיותרים.
על זכויותיו הצבאיות של וינטר אין חולק. הקמת מפלגה כפילה שראשיה נעדרים ניסיון פוליטי מהווה מהלך חסר אחריות ובזבוז כספי ציבור
מי שיחפש את שורשי המורכבות של צה"ל והלוחמים הדתיים, ימצא אותם כבר במלחמת העצמאות
אל"מ אמיר נוי מזהיר: לא כל ערביי ישראל הם אויב, אך תרחיש שבו ארגונים חמושים יתקוממו בזמן מלחמה מחייב היערכות כבר עכשיו
יצחק זיוון טוען כי לא המפלגות החדשות מסכנות את הימין, אלא אחוז החסימה שמונע תחרות ומסכן מאות אלפי קולות.
עו"ד זלי יפה יוצא נגד ביטול האזכרה לרב עובדיה וטוען: אי אפשר לקבל החלטות ולהאשים ציבור שלם על בסיס "אולי".
הסקרים חשובים, אחוז החסימה מטריד, אבל בתוך המרוץ נשכחה שאלה בסיסית: במה באמת מאמינות מפלגות הימין?
העליון כבר קבע כי זיני זכאי לקבל את שמות העותרים נגדו. אז מדוע הם עדיין מוסתרים, ומה האינטרס של יצחק עמית?
יוסי אחימאיר יוצא נגד התחזיות למפלת נתניהו, אך מזהיר גם מחולשת קמפיין הליכוד ומאובדן קולות אפשרי לווינטר.
הרב אריאל לוי יוצא להגנת רבו, הרב דב ליאור, ומספר על ההערכה שלה זכה מגדולי הפוסקים: "אין לכם מונופול על התורה".
במשך חודשיים התלמיד לא הוציא מילה. ואז הגיע מורה, כדור ופנדל אחד ששינה הכול. אבינועם הרש בטור מיוחד לפתיחת השנה.
יאיר קרטמן טוען כי הציונות הדתית כבר אינה מוגדרת רק בכיפה ובמוסדות שבהם גדלו אנשיה, אלא במשולש הערכי: עם, ארץ ותורה.
הרב פרוזנסקי חוזר לשאלת ירבעם "מי בראש?" ומזהיר: ריבוי מפלגות הימין עלול להוריד קולות לטמיון ולהכריע את הבחירות.
פתיחת שנת הלימודים וימי אלול נפגשים בתחושת התחדשות אחת. פרשת הביכורים מזכירה מהי התכלית שמאחורי כל התחלה.
השרה אורית סטרוק מציגה את המאבק על עתיד הנגב והגליל וקוראת להציב מחדש יעד ציוני ברור: "יהוד הנגב והגליל".
