אחרי קמפיין אגרסיבי, מיצוי הצבעה והכשרת יריבים פוליטיים לשעבר, הגיע הרגע שבו המחנה הליברלי מגלה את גבולות כוחו.
הרב עו"ד אלדד יונה, שהצביע בעבר לממשלת הימין, מגדיר אותה כאחת הגרועות בתולדות המדינה. דווקא התיקו המסתמן בבחירות מעורר בו תקווה
הפסיקו לחפש עריקים, הקימו ועדת הסכמות והתחילו לבנות מחדש את האמון, לפני שהמציאות תכפה עלינו שוב להתאחד.
מחקר מקיף מקנדה מצא כי הפסד בבחירות קשור לירידה באמון החברתי, במיוחד בקרב מי שחשים עוינות כלפי המחנה היריב.
"המטרה סומנה, החוקרים עברו על החוק". על הסרט "המרד: מה באמת התרחש מאחורי הקלעים של משפט נתניהו?" על כיפה ויראת שמיים
קמפיין הניצחון של נתניהו התברר כחרב פיפיות: בוחרי הימין שקעו בשאננות, הציבור הערבי נהר לקלפיות, וזעקות הגוועלד כבר לא הועילו.
הוא תמך בבנט גם כשחבר לרע"מ, אך כעת מבקש ממנו להפר הבטחה נוספת: להתפייס עם נתניהו ולהוביל אחדות לאומית.
חשדות לתשלומים בלתי חוקיים למצביעים, טענות לאי־סדרים ושאלות על מעורבות אפשרית של קטאר מציבים את הדמוקרטיה הישראלית בפני מבחן.
כעת ניצבת בפני שני ראשי המפלגות הזדמנות נדירה לתקן את טעויות העבר, להניח את החרמות בצד ולהקים ממשלת אחדות רחבה.
הרב בלס טוען כי במשך שנים האיום החיצוני חיזק את התודעה הלאומית, אך ההתעוררות היהודית בעקבות 7 באוקטובר שינתה את המציאות.
רק ממשלת ריפוי לאומית תוכל להוציא אותנו אל אור גדול. ממשלה שתאמר לעם ישראל: אנחנו מסוגלים לשתף פעולה, אנחנו מסוגלים ללכת יחד.
מתוך הבחירות הללו יתברר לרוב היהודי המסורתי והלאומי שגדל ופורח מיום ליום - שחייבים לפתור את הבעיה הערבית.
למה לא מדברים על הקבוצה הגדולה והשקטה שאינה יוצאת להצביע ואיך זה קשור אלינו, המצביעים?
הוא פעל למען מפלגתו של עופר וינטר ללא תפקיד או שכר, האמין שאחרי 7 באוקטובר נדרש שינוי פוליטי וכעת מודה בכישלון.
הרב אברהם סתיו חושף כי העניק את קולו לשלושת המנהיגים למרות חילוקי הדעות האידיאולוגיים, ומזהיר מפני בחירות חוזרות.
אחרי שנים של שיסוי, החרמות וממשלות מימין ומשמאל, הגיע הזמן שהפוליטיקאים שלנו ישנו דיסקט ויקימו ממשלת ריפוי אמיתית. למען כולנו.
שנים התעלמנו מהפשיעה ומהפרוטקשן, ועכשיו גם הפוליטיקה משותקת. במקום עוד חרמות, הגיע הזמן לממשלה רחבה שתתחיל למשול.
מהשכונה ובית הספר ועד יחידות העילית, האקדמיה ואולפני הטלוויזיה: המעגלים החברתיים שלנו מעצבים לא פעם גם את עמדותינו הפוליטיות.
הרב תמיר גרנות מוצא נקודת אמת אצל בן גביר וסמוטריץ', בנט וליברמן, איזנקוט ואפילו הדמוקרטים, אבל מסרב להשתייך לאחד המחנות.
הרב יואל קטן יוצא בחריפות נגד הריצה העצמאית של מפלגת נועם לישראל וטוען כי היא עלולה לעלות למחנה הימני והתורני במנדטים יקרים.
ד"ר מיכל אסף קרמר טוענת כי הבחירות הפעם אינן רק על זהות המנהיגים, אלא על זהותה היהודית־לאומית של ישראל.
הצבעה למפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה עלולה לפגוע בכוחו של המחנה הלאומי. אבל האחריות בקלפי אינה מסתכמת בחשבון המנדטים
שלוש שנים לנפילת גלעד ניצן הי"ד: אביו יעקב חוזר לשבת שבה קיבל את הבשורה ולתפילה שלא יהיו עוד עקידות.
170 יישובים עם אלף מצביעים בכל אחד, או 340 יישובים עם 500 מצביעים: כך נראה אחוז החסימה כשהופכים אותו למספרים בשטח
זלי יפה מהמר שסמוטריץ' יפתיע בבחירות ושבנט דווקא יאכזב, אך את תקוותו המרכזית הוא תולה בגדי איזנקוט ובאפשרות לשיתוף פעולה.
יוסי אחימאיר אינו מתעלם מאחריותו של נתניהו ל־7 באוקטובר, אך סבור שעיקר האשמה מוטל על ראשי מערכת הביטחון.
תוצאות הבחירות בברזיל מאכזבות את מי שקיוו לשינוי ביחסה לישראל, אך בארגנטינה כבר ניכרת מגמה אחרת.
האם מותר לסכן קולות בשם רעיון גדול, מה מלמדות מערכות הבחירות הקודמות, והאם אמונת חכמים פוטרת את הבוחר משיקול דעת עצמאי?
בין החשש מעליית גוש השינוי לסכנת אובדן הקולות מערכת הבחירות מציבה את הציונות הדתית בפני מבחן של אחריות ואחדות.
נתניהו לא יכול לטוס בחופשיות, סמוטריץ' מתמודד עם סנקציות, והמערכת הכלכלית עלולה להיות הבאה בתור.
האחדות בין בתי המדרש של הציונות הדתית נראית קרובה מתמיד, אך קיומה של מפלגת נעם מציב מכשול בפני החיבור המיוחל.
הבחירות לכנסת ה־26 אינן רק מאבק על השלטון, אלא הכרעה על ביטחונה של ישראל, זהותה היהודית, עצמאותה המדינית ואופייה של החברה.
האם דווקא מפלגתו החדשה של מוטי לייטנר תצליח לחולל את השינוי שההנהגה החרדית הוותיקה מסרבת להוביל?
יהודה קאפח מצביע על הקשר שבין הפוליגמיה, הזיקה הפלסטינית של חלק מהאוכלוסייה הבדואית והתחזקותם של גורמים אסלאמיסטיים בנגב
למה לא מספיק להצביע לציונות הדתית? מאמר דעה על הטענה שמפלגת נעם היא היחידה שמציבה את הזהות היהודית בראש סדר היום.
בשנת 1992 הכנתי את תשדירי הבחירות של הרב לוינגר. ההמונים הריעו לו, התשדיר שלו הפך ללהיט, אבל בקלפי הוא קיבל 3,798 קולות בלבד.
לקראת הבחירות מבקש הרב אברהם וסרמן להזהיר מפני הסתמכות על גורמים מחוץ למחנה היהודי לצורך הכרעה במאבקים פוליטיים פנימיים.
צה"ל מתגבר כוחות, מגביר דריכות בחיל האוויר ובמערכי ההגנה ומטיל עוצר יציאות. היום ומחר יתקיים תרגיל רב-זירתי בצפון ובמרכז.
אחרי עוד פיגוע ועוד סגר, עולה הדרישה להחליף את הריסת בתי המחבלים בגירוש משפחותיהם ובהתיישבות יהודית בבתים שיפונו
חבר ימני, תורני וערכי, ששירת חודשים ארוכים במילואים, מתקשה להצביע שוב למפלגות הימין בגלל סוגיית גיוס החרדים.
רחל סילבצקי טוענת שפוליטיקת הזהויות מונעת מאיתנו לשפוט אנשים לפי מעשיהם.
המצביעים שעוזבים את הליכוד עדיין רוצים ביטחון, התיישבות ומאבק בטרור, אבל כבר אינם משוכנעים שנתניהו הוא האיש שיוביל אותם.
הדרכון החדש לא עורר בי התרגשות, אלא זיכרון של סבא ששרד את השואה וסירב להחליף גלות אחת באחרת.
מדוע חלק מהציונות הדתית עדיין מבקש לשמר את השותפות ההיסטורית עם השמאל? צבי סדן ואלישע האס חוזרים להרצל ולריינס.
מלחמת העולם הראשונה סללה את הדרך למנדט הבריטי, ומבצע קדש נקשר להתחזקותה האסטרטגית של ישראל.
האם הציונות הדתית היא מפלגה של שומרי מצוות או תנועה המשלבת תורה, מדינה ומסירות נפש?
משנתו של הרב אלישיב רלוונטית מתמיד: הקלפי איננה המקום לסגור חשבונות אישיים, אלא הזדמנות לקחת אחריות על גורל המדינה
הבטחות בחירות עשויות להתפוגג ברגע שהמועמדים מגיעים לשלטון. פרופ' אלישע האס מציע דרך אחרת לקבל החלטה בקלפי
"אני נפעם מהרב קוק, עבורי הוא מצפן ומפה", אמר נפתלי בנט לפני שנים. מאז, כפי שאוכיח, יישם באומץ את דרכו של הרב קוק בפוליטיקה.
ד"ר מתי ארליכמן מספר כיצד תמך בבנט למרות אזהרת אורית סטרוק, מביע חרטה וקורא לבני הציונות הדתית לתמוך בסמוטריץ'.
מהקואליציה של רבין ב־1992 ועד גוש השינוי של 2026: כיצד נוכחותם של אנשי ימין ברשימה או בקואליציה אינה מבטיחה את כיוון מדיניותה?
מוועדת כהן שחקרה את אירועי סברה ושתילה ועד ועדת אור: הכותב טוען שוועדות חקירה קודמות יצרו תמריץ להימנע מהפעלת כוח.
האם יציבות פוליטית או חשש מבחירות נוספות מצדיקים הפרת הבטחה? הרב יהודה גולדברג חוזר למקורות ההלכה ומציג תשובה נחרצת.
בנט מדבר על איחוד העם סביב מגילת העצמאות, אך ח"כ לימור סון הר מלך רואה במהלך סכנה לזהותה היהודית של ישראל.
הכעס על מפלגות הבית מובן, אבל הצבעת מחאה עלולה להוביל לתוצאה שלא ניתן יהיה לתקן.
הסיפור הציוני מחובק יותר מאי פעם, אך 'הצד האחר' בוחר להציג לנו דווקא את המחלוקות והשסע.
מנכ"ל שלושה בנקים לשעבר מסביר מדוע ההישגים הכלכליים בתקופת המלחמה מצדיקים לתת לסמוטריץ' קדנציה נוספת.
"ישראל מואשמת לא אחת בקולוניאליזם, בדיוק על ידי אותם אירופאים אכולי אשמה שמחילים עלינו את התסביך שלהם". על המהומות בצרפת ועלינו
מנחם רהט נזכר בחרדים שהלכו בבגדי שבת להצביע לכנסת הראשונה "ברטט של קדושה ובהדרת קודש"
