כיצד יש לראות את ההינדואיזם לאור ההלכה? בירור עדכני מציג את ההגדרה כ"עבודה זרה בשיתוף" ומבאר את השלכותיה לבני נח.
העימות בין ארה"ב לאיראן אינו מתנהל בשדות קרב פתוחים אלא במלחמת זמן: סנקציות, הרתעה, סייבר ושחיקה מתמשכת.
סערת הזמנתו של הרב זרביב לישיבת ישיבת אורות שאול והתגובה הראשונית של הרב יובל שרלו עוררו ויכוח עמוק בציונות הדתית.
גם חוק הגיוס וגם הרפורמה המשפטית מדגימים עד כמה עמדות ציבוריות נגזרות מזהות פוליטית ולא רק מערכים.
משבר חוק הגיוס אינו נובע רק מהמחלוקת הביטחונית והחברתית, אלא ממנגנון פוליטי מעוות ומציע את מודל "הפתק החצי פתוח"
רעיון הנשיא כ"סמל מאחד" קרס נוכח המחלוקות הציבוריות האחרונות. במקום לעמוד מעל הפוליטיקה, הנשיאים מוצאים עצמם בלב הוויכוח
אמירת "אינשאללה" הפכה לסערה לא בגלל משמעותה המילולית, אלא בשל המטען הזהותי שהיא נושאת במציאות ביטחונית מתוחה.
תחליפי חלב חדשניים המדמים חלב מן החי בטעם, במרקם ואף בהרכב הכימי מציפים מחדש את שאלת מראית העין.
המאבק סביב הפטור ממע"מ ורפורמת החלב איננו רק דיון טכני אלא עימות עקרוני עם מוקדי כוח ותיקים.
ביקורת על הסיקור סביב רינת סבן מעלה שאלות על אמות המידה של התקשורת בישראל
הספר מגולל את חייו וגבורתו של סא"ל אבי לניר הי"ד, שבחר לשמור סוד ביטחוני גם במחיר חייו בשבי הסורי.
לוחם שנפצע, שב לשדה הקרב והפך לסמל - מוצא עצמו כעת יעד למתקפה ציבורית חריפה.
על רקע פסיקת בג"ץ בעניין הרחבה השוויונית בכותל, פרופ' ג'פרי וולף קורא שלא לקדם את הצעת החוק שמוביל ח"כ אבי מעוז.
אחרי יותר מ- 400 ימי לחימה בעומק הרצועה, אני יכול לומר בביטחון: לתושבי העוטף ולמדינת ישראל יש על מי לסמוך
ההסכמים הקואליציוניים חד-משמעיים, אך בשטח נשמעים קולות אחרים. מה עומד מאחורי הדרמה?
החלטת הרבנות לפתוח את מבחני ההסמכה לנשים מסיימת קרב משפטי ממושך, אך עו"ד תמיר דורטל טוען כי היא פותחת עידן של פיחות במעמד הרבני
כך תוכלו לבחור תחפושות, איפור ומשלוחי מנות בצורה חכמה יותר - בלי לפגוע באווירה ובלי לייצר פסולת מיותרת.
תלמיד הסדר שנחשף למראות קשים חוזר לישיבה ונופל לוואקום ממסדי בו אין מי שייתן שם למצוקה שלו. המדינה חייבת להתעורר.
יותר ויותר צופים מתרחקים מהפאנלים - ומחפשים חדשות ענייניות
לצד שחרור חטופי שמחת תורה, מזכיר שמואל סקט כי יש מי שעדיין לא שבו: אלי כהן, רון ארד ויהודה כץ.
ארבע ממשלות בעשורים האחרונים מעלה דפוס עקבי: כאשר החרדים נותרו מחוץ לקואליציה - הממשלות לא האריכו ימים.
הרב יצחק נריה משווה בין ההערכה הציבורית ללוחמים לבין היחס ללומדי התורה.
סגירת החקירה בפרשת הפצ"רית מבלי לזמן את היועצת המשפטית לממשלה לעדות מעוררת חשש לטיוח ולפגיעה באמון הציבור.
הרב ד"ר אליהו רחמים זייני תוקף את כניעת הרבנות לפסיקות בג"ץ וטוען לפגיעה עקרונית בתורה ובסמכות הדתית.
המחנך אבינועם הרש מספר על חוויה מתקנת שהייתה לו בבית הספר 'מורשת נריה' בגבעת שמואל.
ביקור שלישי בכרם שלום מציף טענה ברורה: כל חלופה לשלטון ישראלי בעזה היא אחיזת עיניים ביטחונית ועוול מוסרי.
ההחלטה הדורסנית של השופט עמית לכפות את הקמת "רחבת הכותל הרפורמית" היא לא עוד פסיקה, היא הכרזת מלחמה על עם ישראל והמקום הקדוש לו
השר עמיחי אליהו מזכיר כי מאחורי שיח ה"פלורליזם" מסתתרת מגמה של פגיעה בזהות היהודית והלאומית.
שנים של נידוי ממשפחתו ומקהילתו, ייסורי מחלה קשים ותיעוד ויראלי מחדרי הטיפולים - והרבי מוויז'ניץ ממשיך לשיר “יש בורא עולם".
גולדקנופף ומנסור עבאס לא רואים חשיבות בקיומה של מדינה יהודית, למרות שהם מקבלים אותה כעובדה - אבל בלי שום רצון לתרום לקיומה
שורת צעדים קודמים לא הביאו להפלת הממשלה, אך ההחלטה האחרונה ברחבת הכותל חוצה קו אדום ומחייבת, לשיטת הכותב, הגשת אי אמון מיידית.
טור קליל לפתיחת חודש אדר: "אם בני אדם היו יודעים את כוחו של הכיבוד הקל היו מתלהטים אחריו ומניחים אותו על השולחן למען הכלל הרעב"
תאגיד השידור גובה כ־800 מיליון שקלים בשנה מכספי ציבור, מתחרה בשוק הפרטי בתנאים לא שווים ומואשם בהטיה פוליטית.
מיכאל שפרבר טוען כי ישראל זקוקה למעבר מתפיסת שימור לעיצוב מחודש - באמצעות תכנית עשור סדורה והנהגה רחבה ובעלת חזון.
החזרה לחומש וליישובי צפון השומרון שפונו בתוכנית ההתנתקות היא צעד נוסף בדרך להחלטה המתבקשת - החלת ריבונות מלאה ביהודה ושומרון.
הרב אליעזר שנוולד מזהיר מפני פירוק המשותף וקורא להפנות את עיקר המאמצים לתמיכה במשפחות השכולות, בפצועים ובנפגעי הפוסט־טראומה
"הפסקנו להיכנס לבתים כמו ליצנים, ולטפס על בתים, זה נגמר. פשוט מחריבים להם את תשתיות הטרור שלהם". על תורת הזרבוב ומייסדה
למרות העלייה באכיפת בנייה בלתי חוקית והקמת הישובים והחוות, מצליח אבו מאזן להתקדם בהקמת תשתית למדינה הפלסטינית. כיצד זה קורה?
ירידה גוברת? רילוקיישן בחו"ל? מלחמות? הממסד מעצבן? עכשיו זה מדעי: רוב הישראלים דווקא מרוצים כאן. מי שלא רואה הוא עיוור או כופר
בלית ברירה, ייאלץ צה"ל לעשות את שעשו צבאות אחרים שנכשלו עקב דוקטרינת לחימה שגויה: להרחיק מתחומיו את מומחי התוכן שהביאו כישלונות
הרגע שבו היהודים עומדים על נפשם הוא כבר רגע הניצחון. אחר כך הוא גם יתממש בפועל
למרות הזעקות על "חילול הקודש", פסק הדין אינו עוסק בפסיקת הלכה או במינוי רבנים, אלא בשאלה אזרחית פשוטה
כמו שלגדר ההפרדה ביו"ש תרומה אפסית לירידה בפיגועים בשטח ישראל, כך גם בגבול ירדן עדיף להשקיע באמצעי תצפית ותגבור כוחות מאשר בגדר
איזבלה טובגליירי קרעה את תמונת חמינאי ברומא ותקפה את יחס אירופה לישראל ול-7 באוקטובר.
איך אפשר לדבר על אהבת ישראל והצורך באחדות עם ישראל כאשר בו בזמן אתה מחרים מישהו שמייצג אחוז משמעותי של הציבור?
קשה לשמוע, קשה להאמין, בלתי נתפס שזה האיש שגורלנו היה בידיו, כרמטכ"ל, כשר ביטחון וכראש ממשלה לרגע.
אין הורה שלא מתאהב בנישת ההטפה וההוכחה והטמעת האידאלים לילדים שלו. זה נראה טוב.
הקרב על הגיור אינו סוגיה הלכתית בלבד אלא מוקד לעימות פוליטי־ערכי רחב על שלטון הרוב ואופייה של ישראל כמדינה יהודית.
בעיצומה של תקופה מכריעה, הציבור הלאומי אינו שואל עוד מי ינצח בבחירות - אלא מי מסוגל להוביל עם.
משבט אפרים במצרים ועד החברה הישראלית: מה קורה כשאליטה מתקשה לוותר על הנהגה?
"השיטה" שמגנה על יקירי המערכת המשפטית בפרקליטות, במשטרה ובלשכת היועמ"ש, מפני חשיפה פלילית ואחריות אישית, חייבת להיפסק.
בג"ץ קבע כי מניעת נשים ממבחני הרבנות היא הפליה. ברבנות מזהירים משינוי עמוק בשיטת ההסמכה.
עו"ד רן בר יושפט טוען כי הבעיה המרכזית בפוליטיקה הישראלית איננה שחיתות או חדשות כזב, אלא שיח פוזיציוני
תפקיד הציבור בשמירה על קדושת הכותל, לקראת הדיון בבג"ץ השבוע. לראשונה הדיון ישודר בשידור חי.
אם בג"ץ היה מוציא את ברית המילה מחוץ לחוק - איש לא היה מציית. אז מדוע בענייני רבנות זה שונה?
חברת הפרלמנט האיטלקייה איזבלה טובגליירי קרעה את תמונת עלי חמינאי במהלך נאומה ברומא, ותקפה את הצביעות האירופית כלפי ישראל.
שימוש קל במונחי שואה כקללות פוליטיות פוגע בזיכרון ומקהה את הרגישות ההיסטורית.
המתיחות מול איראן והדיון סביב מהלכים אמריקניים ממחישים: הכרעה מודרנית נשענת על עליונות טכנולוגית.
האחריות למנוע את החטיפה הבאה אינה רק של מערכת הביטחון, אלא גם של אזרחים בצמתים וברכבים. תרבות הטרמפים מחייבת בגרות.
