משל הצנצנת חושף כיצד השיח הציבורי הפך מחלוקת לגיטימית לעימות אישי המאיים על החברה הישראלית.
הרבנית רננה בירנבוים טוענת כי יהדות התפוצות אינה נחלשת אלא משנה את פניה וממשיכה להתחדש.
"חיכוך" כבר אינה רק מילה תיאורית, אלא מושג המטשטש את ההבחנה בין תוקפן לקורבן.
האם שכר מינימום מגן על העובדים - או דווקא מרחיק אותם משוק העבודה? טור דעה.
הרב רועי אמגר צודק בחלק מהביקורת, אך המלחמה שינתה את סדר העדיפויות הלאומי. עכשיו הזמן להרחיב את העשייה.
עדי מינץ מנתח את ארבע הגישות המרכזיות בקבינט המלחמה וטוען כי השילוב בין עמידה על עקרונות לבין תמרון פוליטי הוא שהוביל לתוצאה.
ט"ו באב זה הזמן לחלום על עולם אידיאלי. להתמלא בחלומות כיצד העולם היה צריך להיראות ולא רק איך הוא נראה כעת.
הקומץ הקיצוני אינו הציבור החרדי - והרוב הוא הנפגע הראשון ממעשיו
לפני שאתם יוצאים לערב של ט"ו באב, אבינועם הרש מגיש עשר עצות פשוטות שיכולות לעשות את כל ההבדל.
ד"ר אלי רון טוען כי הרפורמה המשפטית נועדה להשיב את הכוח לנבחרי הציבור ולתקן את מאזן הרשויות.
ראש מועצת בית אל ורו"ח שי אלון טוען כי האינפלציה התמתנה, והגיע הזמן שבנק ישראל יפחית את הריבית.
יצחק זיוון מציע להחליף את מודל מבקר המדינה היחיד במבקר ושני משנים שייבחרו יחד בכנסת.
הגיעה העת להעלות יוזמה מדינית חדשה, בהידברות, להקמת בית כנסת בהר הבית, אשר תעגן את זכויות היהודים ומדינת ישראל
לא מאיראן ולא מהפרוקסים שלה יש לחשוש לעצם קיומנו, כי אם מהאויב מבית. קוראים לו, שנאה עצמית הדדית, חסרת מעצורים.
דברי מקלב הם פעמון השכמה למי שסבורים שההשתייכות לגוש האמוני יכולה לכסות על כל התבטאות נגד הציונות הדתית.
חברת מרכז הציונות הדתית מסבירה מדוע הפעם התחושה שונה: מהישגים בביטחון ובמשילות ועד להתיישבות ולסיוע למילואימניקים
חבר מועצת באר שבע משיב לטור של הרב רועי אמגר ומציג את התקציבים, המהלכים וההישגים של הציונות הדתית בנגב ובמדינה.
התגובות לפיגוע בשומרון מספקות הצצה למה שעלול לקרות אם קולות מהימין יסייעו להקמת ממשלה עם יאיר גולן וחבריו.
עם ישראל נמצא בעיצומם של ימי לידה וגאולה. שלוש מצוות המוזכרות במשנה עשויות ללמד כיצד לצלוח אותם בשלום.
בעקבות הרצח ראש מועצת גוש עציון יוצא נגד הביקורת על המטיילים וקורא להמשיך לטייל, להכיר את הארץ ולא לוותר על הנוכחות בשטח.
אחרי מאות ימי מילואים והמחסור בכוח אדם, ארבע דרישות יוצבו בפני המתמודדים: גיוס לכולם, צורכי צה"ל והעדפה למשרתים.
כ-150 חוות פועלות בתיאום עם מערכת הביטחון ומחוללות מהפכה בשליטה הישראלית בשטחי C.
ארבע שנות הקדנציה הביאו הישגים משמעותיים להתיישבות ביהודה ושומרון, אך לצד ההצלחה ניצבות שאלות על גיוס, מילואים, רבנות וייצוג.
מכתב הבכירים הביטחוניים לשעבר לטראמפ זוכה לתגובה חריפה הטוענת כי תפיסתם כשלה לאורך השנים
ד"ר יעקב אלטמן טוען כי דווקא החינוך הדתי־לאומי סייע לקרוא נכון את המציאות, ומשיב לטענות על "משיחיות".
48 שנים אחרי לידת תינוקת המבחנה הראשונה, עולם הפריון נפרד מפרופ' שלמה משיח, מחלוצי התחום בישראל.
יוסף אחימאיר חוזר לליל הבחירות הדרמטי, לעימותים העיתונאיים ולמכתבים האישיים, ונפרד מחיים יבין - האיש שהפך לסמל.
מיכאל שפרבר נפרד מבניהו מלט הי"ד וקורא לממשלה לשנות תפיסה: "חדלו לנהל את הטרור. שברו את המשוואה".
במשך שנים יהודים כמעט שלא העזו להגיע. שתי נקודות התיישבות חדשות מתחילות לשנות את המציאות בוואדי זרקא.
מנחם רהט תוהה מדוע דווקא נתניהו הקדים את סמוטריץ' בגינוי הדברים נגד הלוחמים - ומה המשמעות הפוליטית.
למרות שלא כל החלומות שלנו התגשמו השנה - הם יתגשמו בשנים הבאות בזכות השאיפות שלנו.
אחרי יממה של אבל שבה לא אומרים שלום, שלמה קוק גילה מחדש את עוצמתו של "שלום עליכם" פשוט בין יהודים.
הרב דרור אריה תוקף את ביקורה של ח"כ שרן השכל בהר הבית עם בתה הקטנה, ומפנה אצבע מאשימה כלפי המעודדים את העלייה
שלמה ונחוצקר חוזר לרגעי הפינוי מגוש קטיף, לקריעת החולצות ולדממת בית המדרש - ומספר על הבית שנבנה מחדש באשדוד.
איך הופכים את חורבן הבית מאירוע רחוק למשהו שילדים יכולים להרגיש? אבינועם הרש מציע להביט בכאבים שסביבנו.
החוק להרחבת ההפרדה מוצג כחופש בחירה לנשים חרדיות, אך המתנגדים מזהירים: מי יקבע מה מותר להן ללמוד?
ד"ר רות קבסה אברמזון טוענת כי האחדות הלאומית היא תנאי הכרחי לביטחון ולחוסנה של ישראל.
החורבן לא החל בשריפת המקדש, אלא באובדן הממלכתיות והערבות ההדדית.
בטור אישי מציע נדב גדליה לעצור את המרדף אחר ההצלחה בכל תחומי החיים ולשאול שאלה אחת: מהו "קודש הקודשים"
השר בצלאל סמוטריץ' במסר של אחדות לתשעה באב מספר על החיבור בינו ולבין השר לשעבר יזהר שי - ועל השותפות של כל עם ישראל
אמו של גיבור ישראל ענר שפירא ז"ל כותבת על האובדן, התקווה וההחלטה להיכנס לחיים הציבוריים.
הכאב של גוש קטיף, הזיכרונות מנווה דקלים והאמונה שהתיקון הלאומי כבר מתרחש לנגד עינינו.
הסערה הציבורית סביב הסרטון של אחד ממנהיגי הציבור החרדי הציפה מחדש את אחת הסוגיות הנפיצות ביותר בחברה הישראלית
נעמה מושקוביץ מברכת על החוק החדש וטוענת כי הוא מרחיב את חופש הבחירה באקדמיה.
דני רובין משבח את הפריימריז בדמוקרטים, אך טוען שהציבור שבוחר במפלגה צריך להשפיע על הרשימה.
החלטת השופטים שטיין ווילנר מסמנת גבול חדש להאשמות נגד צה"ל במסגרת עתירות.
מאות שנים אחרי חורבן בית המקדש, יהודים נהגו להתפלל על הר הבית. לא רק בהר הבית - אלא ממש במקום קודש הקודשים.
כשהחופש הגדול בעיצומו, האחריות להעניק משמעות לתשעה באב עוברת אל ההורים. כך אפשר לעשות זאת.
המאבק על גיוס החרדים יכול להיות צודק, אך ההשפלה והביזוי הם שמובילים לשנאת חינם ולחורבן.
הסכמי אוסלו לא היו רק טעות ביטחונית, הם העניקו לגיטימציה לרעיון שיש לעם אחר זכות לאומית בלב מולדתנו.
גם מי שאינו מסכים עם הדברים של הרב לנדו יכול להבין כי מדובר באמירות שקשה להישאר אדישים כלפיהן.
אין כמעט ילד בישראל שאינו מכיר את סיפור קמצא ובר קמצא. במשך דורות למדנו אותו כסיפור היסטורי המסביר את חורבן בית המקדש השני
המינויים האחרונים של ראש הממשלה לתפקידי מפתח, מהווים תפנית מפתיעה בגישה של נתניהו לציבור הדתי-לאומי. מה השתנה ומדוע?
הדר מילר מודאגת מהאפשרות שמפלגת הדמוקרטים תהיה פקטור משמעותי בממשלה הבאה. "אי אפשר להמר על העתיד שלנו"
טראמפ מתקשה להבין מדוע איראן אינה ממהרת להסכם, אך ייתכן שהפער הזה חושף את עומק העימות
האב השכול יעקב ניצן מסביר מדוע אהבת חינם אינה מחייבת שתיקה מול פגיעה בלוחמי צה"ל ובערבות ההדדית.
קובי אלירז טוען כי המציאות מחייבת בחינה מחודשת של היחס לשירות הצבאי, ומזהיר מפני פרשנות תורנית המתנתקת מהמציאות הלאומית.
לצד ההערכה הרבה לפיתוח ההתיישבות שמוביל השר בצלאל סמוטריץ', אי אפשר להתעלם מהמחיר שמשלמים אנשי המילואים
הרב רפאל דלויה מותח ביקורת חריפה על דבריו של הרב דב לנדו, לאחר שכינה את פעילות חיילי צה"ל "רצח ממש".
רופאת נשים ד"ר חנה קטן מסבירה כיצד צום תשעה באב משפיע על נשים בהריון ובהנקה ומתי נדרש ייעוץ רפואי.
יוסי אחימאיר משווה בין דרכם של זאב ז'בוטינסקי ויצחק שמיר ומזהיר מפני הפילוג הפנימי בישראל דווקא בימי מלחמה ובערב תשעה באב.
מפגש תמים לפני תשעה באב הפך לשאלה נוקבת על הפער בין הקינה על החורבן לבין החיים בגלות.
הרב יואל בן־נון מגיב בחריפות לדברים שיוחסו ל"גאון תורה ליטאי" וקורא לחזור בהם מיד.
אב חרדי בן 50 מתאר כיצד החליט שבנו יתגייס לצה"ל, כיצד סולק מהישיבה בעקבות ההחלטה, ואת הקרע שנוצר עם הוריו ומשפחתו.
מדיניות החוץ והביטחון איננה הנושא שמערכת הבחירות הישראלית נסובה עליו אלא נושאים שקשורים לסוגיית הגיוס והאחריות לטבח בעוטף עזה
בטור מיוחד משתף ח"כ יצחק קרויזר בזיכרונות מגוש קטיף, בכאב הגירוש ובתובנות שקיבלו משנה תוקף אחרי 7 באוקטובר.
מיכל אגמון-גונן לא מסתירה את האג'נדה שלה שאם היתה מתקבלת היתה מרסקת לחלוטין את מדיניות ההגירה לישראל
בועז ליברמן מציג חזון למדינת ישראל שלאחר 7 באוקטובר: הכרעה מול האויב, משילות אמיתית, אחריות אזרחית, חירות כלכלית וסיוע
רעש המטוסים, העשן הכבד והידיעות על פינוי חוות גלעד הפכו את שבת חזון לחוויה מטלטלת.
במאמר פרידה מהכנסת ה־25 מודה השרה אורית סטרוק לשותפיה, לציבור ולבורא עולם, ומתייחסת לבחירות הקרובות.
נערה צעירה שילמה עבור אישה נזקקת בקונדיטוריה ברחביה, והעניקה לאבינועם הרש שיעור בלתי נשכח על דור של חסד.
הרב אברהם וסרמן חוזר למאמר שפרסם משה סמילנסקי ב־1934 ומגלה את קריאתו להתיישבות יהודית בעזה.
עשרים שנה לאחר הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון, יואל אליצור מפרסם נוסח חדש לקינה שכתב - הפעם ברוח של תקווה ובניין.
לנתניהו יש אחריות כבדה למחדל, אך מי שמבקש להחליפו חייב להציג תפיסה ביטחונית טובה יותר.
עם כל הכבוד לנציגי המחוזות, המגזר הלא יהודי, המרחב הכפרי, וההתיישבות העובדת - הגענו לנקודה שעדיפים הרשימות המסדרות והשיריונים
חצי גמר המונדיאל סיפק שיעור על מומנטום, ביטחון עצמי וסכנת השאננות. שלמה קוק מסביר מדוע סקרים יכולים לעודד - אך גם להוביל להפסד.
האם החוקים החדשים מחזקים את עולם התורה - או דווקא מסכנים את מעמדו בחברה הישראלית?
ינאי גורליק מסביר כיצד קו זמני שנולד מהחלטות מעצמות הפך למציאות הביטחונית של ישראל.
החוק להקפאת מעצרי עריקים הוא צעד בכיוון הנכון אך כדי להגן באמת על הדמוקרטיה יש להחיל הקפאת מעצרים על כלל האזרחים בתקופת הבחירות
פרופ' לאה פוסטיק מסבירה מדוע מהפכת הבינה המלאכותית הופכת את הדוקטורט לרלוונטי יותר מאי פעם.
הציבור הדתי־לאומי ניצב בפני שעת מבחן היסטורית. לצד המחלוקות קיימת תשתית ערכית רחבה של תורה, עם וארץ.
תומר בן צבי מתאר את גיבוש חוק הכשרות החדש לאחר עשרות שעות דיונים, ומציג את השינויים המרכזיים
החשש שמא יאמצו מלש"בים חרדים נזיפת משה רבינו בבני גד ובני ראובן, הניע עסקנים חרדים 'להסביר' שבימינו אין תוקף לדברים
מה הסיפור של אלו שדורשים הפרדה בכל דבר? מה מציק להם בנשמה? אולי הנגיעה בנקודה עמוקה ונסתרת שתלויה במחשבה והרהור
"לידידינו בישראל, אלוהים יברך אתכם. אני איתכם בכל דרך אפשרית"". דברים לזכרו של ידיד ישראל, חסיד אומות העולם הסנטור לינדזי גרהאם
ניתוח היסטורי־תנ"כי טוען כי הפילוג בין ישראל ליהודה הוא מפתח להבנת אתגרי האחדות גם כיום.
הפסיכותרפיסט יובל לוינגר מזהיר מפני מצב שבו התגמול הכלכלי דוחק את תחושת השליחות בשירות המילואים.
תשעה באב מזכיר לנו שוב שחברה ישראלית מפוצלת לא תוכל לשרוד - ושחובה עלינו לשנות את הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו
הרב יעקב מדן מתנגד למעצרי חרדים בעת הזו, אך מבין את כאבם של אנשי המילואים ומגבה את הרמטכ"ל.
מיכאל פואה טוען כי הבעיה אינה בבנות המבקשות לתרום, אלא בהנהגה שמנתבת את המוטיבציה שלהן.
אפשר להבין את הקושי של צעירים חרדים, אבל אי אפשר להמשיך לדרוש פטור לצד הטבות ופריווילגיות.
הימים האחרונים של מושב הקיץ עשויים להכריע את עתיד חקיקת הגיוס
תא"ל (מיל') ארז וינר, יו"ר תנועת הביטחוניסטים, מזהיר כי "הקו הצהוב" שנבנה בעזה ובדרום לבנון עלול להפוך לגרסה חדשה של קו בר-לב.
בטור אישי מתאר אבינועם הרש כיצד התערבותו במהלך החופש הגדול הובילה לשינוי בגישת הורי תלמיד שפגע בחברו.
חוק יסוד לימוד התורה אינו מגן על התורה אלא מצמצם אותה לכדי כלי פוליטי שנועד להצדיק את סוגיית הפטור משירות צבאי
חקיקת החוק נועדה להזכיר לציבור החרדי ולהנהגתו שהשותפות עם הימין מבוססת על שפה ערכית שרב בה המשותף
אנחנו חייבים להציל את צה"ל מעצמו ואת את מדינת ישראל משופטים ששמו את עצמם מעל כולנו. בבחירות הקרובות נצביע על החיים שלנו.
הפסיכולוג הקליני ד"ר צבי מוזס טוען כי רוח האחדות היא התנאי לכל תוכנית מדינית וביטחונית.
גדי איזנקוט נהנה מאהדה ציבורית ומזינוק בסקרים, אך נדרש להוכיח כי הוא מסוגל להוביל את ישראל מול האתגרים הביטחוניים.
קובי אלירז מציע לאמץ מרצון נורמה של כניסה למים עם חולצה ומכנסיים קצרים
פרופ' רזיאלה גפן מזהירה מפני שיח ציבורי שלדבריה שולל את אנושיותו של הציבור החרדי ומכשיר פגיעה בו.
פרשת מועצת הרשות השנייה מעלה שאלות יסוד על גבולות הפרשנות השיפוטית וסמכות הכנסת.
רבה של עפולה הרב שמואל דוד טוען כי הביקורת הממוקדת כלפי צהר אינה מוצדקת, וקורא לרבנות הראשית לקבוע כללים אחידים
עצם הנכונות ללכת לבחירות נוספות, גם סביב סוגיית הגיוס, עלולה לערער מחדש את אמון הציבור בדמוקרטיה ולהחזיר את ישראל לסחרור פוליטי
חמישים שנה לאחר מבצע אנטבה, הדיון הציבורי סביב הטקס בבית הנשיא מציף מחדש את שאלת הגבול בין מחאה לבין שמירה על סמלי הממלכתיות
אבי גרינצייג מסביר מדוע לדעתו הסקרים בישראל סובלים מהטיות קבועות שעלולות להשפיע על התנהגות המצביעים ואיך המצב הזה קשור לאיזנקוט
ערב ההודיה המרגש שיזמה סבתא נעמי בעיצומה של המלחמה, מספר את סיפורה של אישה גדולה, מלאת אמונה
נתי מלחי, תושב עפרה, טוען כי הגיע הזמן להכיר בתרומתם של השר בצלאל סמוטריץ' וסיעת הציונות הדתית לתנופת ההתיישבות.
זה הזמן לנהל שיח של אחריות, ערבות הדדית והכרה בתרומתו הייחודית של כל חלק בעם ישראל.
הדמוקרטיה נשענת על עיקרון פשוט: הציבור בוחר, הממשלה מחליטה והדרג המקצועי מייעץ ומבצע.
ימים לאחר לידת נכדה הראשון, תיארה חברת הכנסת את סגירת המעגל בבית החולים הדסה, שבו ניצלו חייה וחיי בתה לאחר הפיגוע שבו נרצח בעלה
חוק יסוד לימוד התורה אינו פותר את משבר הגיוס, אלא מעמיק את הקרע מול משפחות המשרתים.
דבריו של דוד זיני לא עסקו בנאמנות אישית אלא בעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי: אחריות, אמת, אומץ וכפיפות להכרעת הציבור.
לכאורה הסתיים המהלך הפוליטי בניצחון השר קרעי, אלא שבג"ץ יעשה הכל כדי למנוע מה"בבונים" להרכיב מועצה חדשה, גם תוך עבירה על החוק
במלאת 14 שנים לפטירת הרב אלישיב חוזר שלמה קוק אל הסוד שהפך את הבית הצנוע במאה שערים לכתובת עבור נשיאים, ראשי ממשלה והציבור הרחב
הצעת השר איתמר בן גביר לח"כ טלי גוטליב ממחישה את הצורך בחלוקת תפקידים ברורה בתוך גוש הימין
המרדף אחר עבודה, לוגיסטיקה ואטרקציות גורם להורים להחמיץ את המתנה הגדולה ביותר שהילדים יכולים להעניק להם
ככל שמתקרבות הבחירות לכנסת באוקטובר 2026, נדמה שהשיח הציבורי כולו מתנהל סביב מספר אחד: כמה מנדטים מקבל כל מחנה.
הרב יואל בן־נון טוען כי בעת מלחמת מצווה אין בסיס הלכתי לפטור מגיוס כאשר צה"ל זקוק ללוחמים.
"בישראל האיום הוא מבחוץ. באמריקה התחושה היא שהאיום נמצא מבפנים". על היהודים שחוזרים אל הזהות שלהם בישראל.
עו"ד דוד קורצווייל טוען כי ערך תלמוד התורה אינו מתמצה בעצם לימוד הגמרא, אלא מחייב דרך ארץ, אחריות ציבורית וקיום המצוות.
בבחירות הקרובות על הציבור לבחון מי שינה את תפיסתו והוכיח זאת במעשים - עוד לפני שיתפרסמו מסקנות ועדת החקירה.
אפשר להתנגד לגיוס חרדים ואפשר לתמוך בו, אך אי אפשר לבסס דיון ציבורי על הטענה שמדינת ישראל רודפת את לומדי התורה.
לבוא ולהצהיר שאנחנו הולכים לפרק אותם מנשקם, זה חוסר אחריות כלפי הציבור, ובעיקר כלפי הלוחמים שעומדים מדי יום בקו האש
גל האלימות אינו רק אחריותם של העבריינים, אלא גם אתגר ערכי וחברתי המחייב את כלל הציבור לגלות אפס סובלנות כלפי כל גילוי של אלימות
חוק יסוד לימוד התורה יכול להפוך לנכס לאומי אם יכלול מנגנון שיבטיח שההטבות יינתנו ללומדי תורה בפועל.
מה ידע הבית הלבן, אילו מסרים הועברו לאיראן ומה המשמעות לישראל?
הרב ליאו די קורא לעצור לרגע לפני כל ויכוח, לזכור את הערכים המשותפים ורק אחר כך להתדיין.
פרשת הברחת הסחורות לעזה מעוררת מחדש את השאלה האם מדיניות הכנסת הסיוע עולה בקנה אחד עם היעד המוצהר של מיטוט חמאס.
טלטלו מדינה שלמה וגררו אותה למהומות פנימיות ובסופו של דבר למלחמה מול אויבים שהריחו חולשה. כעת מתברר שהכל היה שקר.
עו"ד אוהד וייגלר, מנהל המחלקה למדיניות ציבורית בארגון עתים, מסביר מדוע הוויכוח על התחרות בכשרות מחמיץ את הבעיה המרכזית
המחנך אבינועם הרש, מסכם את עשרת הכללים והעצות שאתם ההורים חייבים לדעת בכדי לצלוח את החופש ולצאת ממנו בחתיכה אחת.
אם שר האוצר נושא באחריות לכל כישלון, ראוי לבחון באותה מידה גם את חלקו בהצלחות הכלכלה הישראלית בתקופת המלחמה.
פיילוט שילוב הבנות בשריון, שנכפה בעקבות פסיקת בג"ץ, מעורר שאלות הלכתיות, מבצעיות וציבוריות.
השנאה לחרדים אינה עוד ויכוח פוליטי. היא מאמצת את דפוסי האנטישמיות הקלאסית, הופכת ציבור שלם לשעיר לעזאזל
קידום חוק לימוד התורה והמהלכים סביב סוגיית הגיוס מבטאים כניעה לדרישות המפלגות החרדיות
יוסי אחימאיר קורא להנהיג לימודי יהדות וליבה לכלל הציבור, לתמוך בלומדי תורה אמיתיים בלבד ולהטיל סנקציות על משתמטים משירות.
לאי מינוי רבנים ציוניים דתיים אחראים במשותף הכוחות הפוליטיים של ש"ס והצביעות הצינית של ראשי הערים וחברי המועצות הליברליים
הרב דני לביא עם מאמר מיוחד לכ' בתמוז: מה באמת כתב הרצל על יהדות, גאולה, בית המקדש וייעודה של הציונות?
הרישיון שניתן לצוהר מציב במבחן את ההבטחות לרפורמת הכשרות, לאחר שניתן במציאות שבה מנגנוני הפיקוח, האכיפה וההסדרה טרם הושלמו.
פסילת בחירת מבקר המדינה נובעת מהתערבות חסרת סמכות בהליך דמוקרטי תקין. קבלת הפסיקה עלולה לאפשר בעתיד התערבות רחבה אף יותר.
השרה אורית סטרוק מתייחסת למחלוקות סביב ניהול המלחמה ומבקרת עסקאות שלדבריה עיכבו את ההכרעה.
חוק יסוד: לימוד התורה וחוק ביטול המעצרים לעריקים חרדים אינם רק מהלכים משפטיים, אלא חלק משינוי נרטיבי רחב
מפלגת 'הציונות הדתית' צריכה לבדל את עצמה מעוצמה יהודית ומהליכוד, ולחזור למסרים ולערכים של מפלגה דתית לאומית. לא עוד ריצה משותפת
המסע שהחל בבית חרדי, עבר דרך שירות קרבי במילואים ושתי פציעות במלחמה, מוביל לתובנה אחת
ימי בין המצרים מזכירים כי חורבן הבית נבע משנאת חינם, אך הדרך לבניינו עוברת ביכולת לנהל מחלוקות מתוך כבוד, הקשבה ואהבת ישראל
אלף ימים אחרי הטבח, צום י"ז בתמוז מזכיר את חורבן ירושלים ואת הקריאה לתקווה של הנביא זכריה.
כל אחד צריך להעמיד בתוכו "פנחס קטן" בלב, שיעצור את הרחמים העצמיים והוותרנות, ומכוחה הוא "יקנא לשם ה'"; לא יוותר וילחם עד הסוף.
תבדקו עם החברים, עם המשפחה, עם השכן, אולי גם אתם תגלו שרבים כאן רוצים שקט ויהיו מוכנים להתפשר עבורו
הממשלה חוששת להתעמת עם בג"ץ, רשות ההגירה מתקפלת פעם אחר פעם, ואלפי סודאנים מקבלים מעמד כמעט בלי החלטה רשמית.
במלאת 1000 ימים לטבח וביום צום י"ז בתמוז, מבקש אבי נחמני לחבר בין השבר ההיסטורי של חורבן ירושלים לבין אתגרי ההווה
מפלגה ללא אידיאולוגיה איננה מפלגה. היא סתם אוסף אנשים שהחיבור ביניהם סתמי, בדיוק כמו מקהלת זמר או קבוצת רוכבי אופניים
דווקא החיבור של עם ישראל למסורת, למשפחה ולזהות הלאומית מעניק מענה למשבר הערכי שמטלטל את האנושות.
חסימות הכבישים במהלך מחאות החרדים גרמו לחילול השם ולפגיעה קשה באמון הציבור.
אופנת החסימות די ויראלית אך לא משרתת את מטרות העם המשווע לחיות יחד ולהצליח לנשום, למרות פערי הדעות.
הרב ליאור לביא מציג את טענותיה של ד"ר רחל ארנפלד, מחברת הספר The Soros Agenda, על פעילותו של ג'ורג' סורוס בעולם ובישראל
מדוע לא להסתמך על הודאת בעל דין במשטר דמוקרטי? בית משפט במדינה צח וטהור וכל כוונותיו לאמת וצדק. מדוע לא נסמוך עליו?
במקום להעמיק את מלחמות התרבות סביב ההיסטוריה האמריקנית, יש לחגוג את הישגי המדע, החדשנות והחירות
ההשוואה בין השירות בצה"ל לבין השואה מהווה פגיעה בזכר הנרצחים ובבני משפחותיהם.
האם המלחמה נועדה בראש ובראשונה להציל יחידים או להגשים את יעדי האומה?
ההכרה של ישראל ברצח העם הארמני מעלה שאלה קשה: האם ממשלות מגינות על זיכרון היסטורי או משתמשות בו כשהדבר "נוח" מדינית?
התקדמות קירוי מערת המכפלה ממחישה את שיטת הפעולה שהובילו בשנים האחרונות גורמים במערכת ההתיישבות.
במקום להמשיך בוויכוח הפרסונלי סביב ראש הממשלה יש להציב במרכז את המאבק על חירות האזרח והגבלת כוחו של הממסד.
אבינועם הרש טוען כי מערכת החינוך משקיעה בבניין החיצוני של התלמידים, אך לעיתים שוכחת את יסודות האמונה.
זלי יפה מותח ביקורת חריפה על דברי הרב אריה יזדי במהלך ההפגנה, וטוען כי הם מהווים חילול השם ופגיעה בכבוד הרמטכ"ל וחיילי צה"ל.
אי אפשר שלא לראות את כל הטוב בהסכם, אבל המחיר הוא ערכי ואסטרטגי ומתגלם במשפט היסוד: "אין לישראל שאיפות טריטוריאליות בלבנון".
השיח המשתנה בוושינגטון ממחיש כי ישראל אינה יכולה להמשיך להיתפס כמדינה התלויה לחלוטין בגיבוי אמריקאי.
הפרשן אבי גרינצייג מסביר מדוע הסכם המסגרת עם לבנון עשוי להתברר כאחד ההישגים המדיניים המשמעותיים של השנים האחרונות.
יצחק זיוון מתאר שני תרחישים פוליטיים מנוגדים שמובילים לאותה סחטנות קואליציונית
צבי פישמן פנה לבינה המלאכותית וביקש להבין כיצד ניתן להגדיל משמעותית את העלייה מארצות הברית.
ישי אנגלמן טוען כי לצד הביקורת החריפה על התנהלות החברה וההנהגה החרדית, מדיניות מעצרי בני הישיבות חייבת להיפסק.
האתגר המרכזי של הליכוד לקראת הבחירות אינו רק ההתמודדות עם האופוזיציה או הלחצים מחו"ל.
ד"ר מעוז רוזנטל טוען כי התלות של ישראל במודלי בינה מלאכותית זרים עלולה להפוך לנקודת תורפה אסטרטגית.
בועז ליברמן טוען כי ישראל אינה יכולה לבסס את יחסיה עם ארצות הברית על זהות הנשיא או המפלגה השלטת.
ד"ר נעמה אבידן טוענת כי מערכת החינוך פועלת ללא מדידה עקבית, ללא שקיפות וללא הפקת לקחים.
על רקע הכניעה האמריקאית המבישה, היה מצופה מראשי האופוזיציה להבהיר את תמיכתם הברורה במדיניות הישראלית
לקראת כינוס הוועדה לבחירת שופטים מתארת השרה אורית סטרוק כיצד הצליחה הוועדה בעבר למנות מאות שופטים בהסכמה
הפרדת החטופים באנטבה, שעוררה זעזוע עמוק בשל הדמיון לסלקציות מתקופת השואה, הפכה בדיעבד לגורם שסייע להצלחת מבצע החילוץ
הרב יצחק שילת תוקף את חוק יסוד לימוד התורה וטוען כי גם בני תורה מחויבים לשאת בעול כשעם ישראל נמצא במלחמה.
ד"ר אפרת גרוסמן חושפת כיצד סמל אחד עתיק מלווה את העם היהודי כבר אלפי שנים - וממשיך לעצב גם את ישראל של היום.
רגע לפני החופש הגדול, הרב יהושע אודרברג כותב לתלמידיו מכתב חשוף ומרגש על הקשר שלא נגמר עם הצלצול האחרון.
פעם זו המשפחה, פעם האמונה ופעם הלהט"ב: כל תירוץ טוב כדי לפסול את ראש השב"כ דוד זיני.
הצרה הגדולה שלנו בתקופה הנפלאה שלנו, זו העובדה שאין לנו באמת דרך לברר ולהבין את האמת. הכל אג'נדות, אינטרסים, וקונספציות
בזמן שהוויכוח על הגיוס מפלג בין המגזרים, קרן עולם התורה תומכת גם במרכז הרב, הר המור וישיבות ציוניות-דתיות נוספות
רועי אמגר מתנגד להתערבות בג"ץ בענייני ההלכה, אך טוען כי הקריאה לבייש נשים המבקשות לטבול ללא בלנית חורגת מתפקיד הבלנית
כיצד גייסו שתי תנועות בעם ישראל- הציונים הלאומיים והאולטרא אורתודוקסים - את שירת בלעם לאישוש האידיאולוגיה שלהן
'להילחם בשמאל' נחשבת "מצווה לאומית", אבל בתנ"ך כתובות מצוות אחרות לגמרי. האם אי קיומן בחלקי הימין - זה מה שתוקע אותנו בבוץ?
"אמריקאים צריכים להיות אסירי תודה לאלוהים על העם היהודי". 50 שנה למבצע שלימד את העולם מהי חירות אמיתית
תורת ההסדר מול חוק היסוד: מדוע דווקא הציונות הדתית צריכה לתמוך בחוק לימוד התורה
תקצוב שמלווה את התלמיד ייצור תחרות בין בתי הספר, ישפר את איכות ההוראה ויחזק את חופש הבחירה של ההורים.
הרב יואל בן־נון מציע להפסיק לחלוטין את מעצרי העריקים, ובתמורה ש'גדולי התורה' יתירו ויברכו כל צעיר חרדי המבקש להתגייס לצה"ל.
ההסכם השברירי בין ממשל טראמפ לאיראן הוא לא סוף הסיפור ועוד יתברר לטובה. ממנו יופנם הרעיון של "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"
עליית מוחמד מורסי לשלטון במצרים בשנת 2012 המחישה עד כמה המציאות במזרח התיכון עשויה להשתנות במהירות.
למה אומות העולם תמיד נוטשות את ישראל ברגע האמת, וכיצד הסטירה המצלצלת שקיבלנו כעת מטראמפ עשויה לפעול לטובתנו?
מול הדרישות האמריקניות בנושא לבנון על נתניהו וראשי האופוזיציה להתכנס, לגבש עמדה משותפת ולהציג חזית לאומית רחבה
פגישת הרמטכ"ל עם ראשי ישיבות חשפה תפיסה מדאיגה שלפיה שיקולים חברתיים ואידאולוגיים מקבלים עדיפות על פני הצורך בניצחון
אביו של אריאל סוסנוב הי"ד קורא למקבלי ההחלטות שלא לעצור את הלחימה לפני השגת יעדיה ולהבטיח ביטחון אמיתי לתושבי הצפון.
אחד האתגרים המרכזיים של הדמוקרטיה המודרנית אינו רק מי ניצח בבחירות, אלא מי ממשיך לעצב את המציאות, גם לאחר שהקלפיות נסגרות.
הניסוי המטלטל שפורסם לאחרונה על הרגלי המדיה של הילדים והמתבגרים - מחייב אותנו להתעורר ולהחזיר אותם אל החיים האמיתיים.
בשנים האחרונות נחשפנו לתוצאות מדיניות עידוד התחרות בכשרות. במקום לחזק, נוצרו מנגנונים שבהם האינטרס הכלכלי גבר על הציבורי
במאמר דעה טוען הכותב כי עדויות מהלחימה מעלות שאלות קשות על יישום פקודות השירות המשותף ועל שמירת קדושת המחנה.
יש הרבה שאלות על החוק החדש, כעת כולם יודעים לשבח, לרקוד לצלילו של הפריץ הנוכחי, אבל מחרתיים כשיעלו כל הקשיים, יהיה מאוחר מידי.
נתניהו חייב להיות נחרץ וברור ולהציב לארה"ב גבולות ברורים - כדי שלא תכפה עלינו מהלכים - ותשתמש בנו כ"שעיר לעזאזל" לכניעתה.
הרב עמנואל גדג', מנכ"ל מערך כשרות צהר, טוען כי הצעת החוק לביטול רפורמת הכשרות תחזיר את המערכת למודל ריכוזי שכשל בעבר.
50 שנה מפרידות בין נפילתם של יוני נתניהו ודור בן שמחון, אך שניהם גילמו את אותה רוח של שליחות, מנהיגות ונכונות להקריב את חייהם
תיקון חוק הכשרות נועד להסדיר את עבודת המשגיחים, לחזק את הפיקוח ולהציל את מערכת הכשרות הממלכתית בישראל.
חינוך מעולה הוא שיבטיח את קיומו של דור הניצחון הבא, ולמחנכים מובטחת פרנסה בעידן של בינה מלאכותית
ניתן ללמוד ממעשיו של שאול המלך ומהמקורות ההלכתיים על הלגיטימיות של הטלת סנקציות שמטרתן לעודד גיוס.
אם אנחנו רוצים להיות ראויים להם - עלינו להציב קו אדום סביב הנושא הקדוש הזה - להשאיר את הזיכרון שלהם נקי ומעל לכל מחלוקת
המלחמה האחרונה חשפה את יתרונה העמוק של ישראל על פני מדינות המערב
גם כאשר מצביעים לא משנים את הצבעתם כלל, עצם הגעתם או אי הגעתם לקלפי מכריעה את הבחירות
מאות משפחות בגבול הצפון, במיוחד בקריית שמונה, מביטות חודשיים וחצי קדימה, אל האחד בספטמבר, ויודעות שעכשיו עבורם זה הרגע להכריע
לתשומת לב הקוראים: מדובר במאמר סאטירי מתחילתו ועד סופו. אין לראות בכתוב עובדות, מציאות או לשון הרע.
ישראל חייבת לשנות את כללי המשחק מול חיזבאללה, ולאמץ מדיניות של תגובה חריפה על כל פגיעה בישראל או בחיילי צה"ל.
אורית סטרוק מתארת כיצד דבריו של האב השכול מבטאים את החובה להמשיך בשגרת חיים של שליחות, התיישבות, שירות לאומי וזהות יהודית.
קובי אלירז סוקר את ההתקדמות שחלה בתחום ההתיישבות בתקופת הממשלה הנוכחית, אך טוען כי נותרו סוגיות יסוד המחייבות טיפול
על רקע הדיווחים על לחצים אמריקאיים לנסיגה מלבנון, קורא הרב אליעזר שנוולד לציבור להתייצב מאחורי ראש הממשלה
הוויכוח על הגיוס הפך למלחמה בין מחנות. כשהכעס והחשדנות גואים, מציב החתם סופר אתגר: להילחם על האמת מבלי למחוק את האדם שמולנו
כך הגדיר הרב יעקב מדן את חוק יסוד: לימוד תורה. למה? בגלל מה שאין בו: אין הוא מחייב את לומדי התורה הקדושה לקיים את כל מצוותיה
סוגיית השירות המשותף נוגעת לעולמם הערכי וההלכתי של חיילים דתיים, ולכן מחייבת הקשבה, כבוד וניסיון כן להגיע להסכמות.
אוראל יוסף טוען כי דור המשרתים ממלא את חובתו פעם אחר פעם, בעוד המדינה ממשיכה להתנהל ללא מסגרת משטרית יציבה.
הפרטת המערכת, הרחבת חופש הבחירה ומתן סמכויות למנהלים ישפרו את איכות ההוראה ואת הישגי התלמידים.
במאמר סוקר הרב יואל בן־נון את מלחמות ישראל ממלחמת העצמאות ועד ימינו. בכל אחת הושגו הישגים צבאיים משמעותיים לצד מטרות שלא הושלמו
במאמרו עוסק הרב ליאור לביא בשיח הציבורי כלפי תלמידי הרב קוק והרצי"ה, ומבקש להציג את דרכם כפי שבאה לידי ביטוי לאחר פרשת אלטלנה
נדב גדליה אינו יוצא נגד אוהדי הכדורגל, אלא משתף בבחירה האישית להפסיק לצפות במשחקים.
בועז ליברמן מתאר מפגש עם לוחם מילואים ומזהיר כי לצד גילויי ההקרבה והאחדות, החברה הישראלית חוזרת במהירות לשיח של מחנות.
הפסיכולוג הקליני ד"ר צבי מוזס קורא לשמור על קור רוח לנוכח ההתפתחויות ביחסי ארה"ב-איראן.
יו"ר פורום הגבורה קורא לממשלה שלא לאפשר להסכמים מדיניים לשחוק את הישגי המלחמה.
חגי הוברמן בוחן את השתלשלות האירועים שהובילה להסכם מינכן ומשווה אותה למהלכים המדיניים בין ארה"ב לאיראן.
ניסיונותיו של הבמאי הישראלי נדב לפיד להתבדל מישראל ולבקר אותה באופן קיצוני לא העניקו לו את ההכרה והקבלה שלהן ייחל.
ד"ר נעמה שלם טוענת כי ההנחה שניתן יהיה לבטל בעתיד את חוקי הגיוס, המעונות ולימוד התורה היא אשליה מסוכנת
במאמר דעה מסביר הרב דרור אריה מדוע הוא מתנגד לפיילוט השריון ולשילוב נשים בכוח המתמרן
ח"כ אוהד טל טוען כי ראשי הישיבות והמכינות אינם פועלים נגד צה"ל אלא מבקשים לשמור על מודל צבא העם.
מאז תחילת המלחמה חוזרת שוב ושוב אותה שאלה מחיילים: כיצד מתמודדים עם שחיקה רוחנית ותחושת ריחוק מה'?
יש אפשרות להיות בכיינים, לבכות על החושך בלי לראות את האור, ויש אפשרות לבכות באופן שיודע לראות את האור שמתלווה לחושך
כך הפכה מפלגת הציונות הדתית את המנדטים החרדיים למנוף האסטרטגי הגדול ביותר בתולדות ההתיישבות, הביטחון והזהות היהודית.
מאיר הסגרין מותח ביקורת על החלטת הממשלה להרחיב את סמכויות היחידה למאבק בגזענות וטוען כי מדובר בחיזוק ישיר של תפיסות פרוגרסיביות
בעלות בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון מאבדות אמון בוושינגטון ומחפשות יציבות ורגיעה לנוכח חוסר ההכרעה האמריקאי.
עמנואל בן סבו קורא לנשיא המדינה, לראש הממשלה ולמנהיגי הציבור לעצור את ההקצנה והשסע סביב סוגיית הגיוס ולימוד התורה
לצד ההכרה בחשיבות לימוד התורה, אין מקום להשוואה בין תרומת לומדי התורה לבין לוחמי צה"ל וכוחות הביטחון.
שיטת הפריימריז בליכוד הפכה למנגנון כוח שמייצר קומבינות, לחצים ואינטרסים, מבלי לשפר את איכות הרשימה.
המרכז־שמאל מחליף מסגרות פוליטיות בקצב מסחרר, בעוד הליכוד והמפלגות החרדיות שומרים על יציבות ארוכת שנים.
עצם הצלחתן של חיילות מסוימות לעמוד בעומסים אינה מוכיחה כי מדובר במהלך יעיל ורחב היקף שיכול לפתור את מצוקת כוח האדם הקרבי.
השרה אורית סטרוק מזהירה מפני הסתמכות מחודשת על יוניפי"ל וצבא לבנון, שלדבריה כשלו במניעת בניית "מכונת ההשמדה" של חיזבאללה
הרב מאיר נהוראי תוקף בחריפות את חוק יסוד לימוד תורה וטוען כי מטרתו האמיתית אינה חיזוק התורה, אלא הנצחת הפטור מגיוס.
בריטניה מפעילה לאורך השנים סטנדרט כפול כלפי ישראל: מצד אחד מגנה חקיקה ופעולות ביטחוניות ישראליות
מחאות הכוללות חסימות כבישים, שיבוש סדר ציבורי וסרבנות פוליטית חצו את גבולות הלגיטימיות.
ההכרה במאחזים והפיכתם ליישובים עצמאיים היא מהלך אסטרטגי חשוב, אך המעבר לעצמאות חייב להיעשות בצורה הוגנת ומאוזנת מול יישובי האם.
הרב אליעזר שנוולד כתב כי המלחמה האחרונה הוכיחה באופן ברור שהציונות הדתית אינה מגזר סקטוריאלי אלא תנועה לאומית רחבה
הלחץ האמריקני להימנע מתקיפה בדאחיה חשף את הכיוון שאליו חותר טראמפ: הסכם מהיר מול איראן, גם אם המשמעות היא ויתורים בלבנון
יש לגנות אלימות ללא פשרות, אך להימנע מהפיכת הציבור החרדי כולו לכתובת להאשמות
ישראל אינה רק מגינה על עצמה - היא ניצבת בחזית המאבק על ערכי החירות, הזהות והדמוקרטיה.
למה אופטימיזם אשלייתי מוביל לפסימיזם ולמה ריאליזם פסימי מוביל דווקא לאופטימיות ולתקווה. קריאה חדשה בסיפור קרח ועדתו
בלי גבולות, מטרות ונוכחות אמיתית בבית, הקיץ עלול להפוך לזירה של מסכים, בדידות ושעמום.
מדריך מעשי ומפורט לסופרים שמקימים דוכן בשבוע הספר או בירידים - מהכנה נכונה ועד התמודדות עם קהל, מכירות ואכזבות.
הרחבת שילוב הלוחמות בצה"ל יוצרת פער משמעותי בין השירות הסדיר לבין תרומת מערך המילואים, שעליו נשען הצבא בשעת חירום.
הרב דרור אריה טוען כי צה"ל משתמש ב"שפה מכובסת" כדי לטשטש את הורדת הרף המבצעי במסגרת שילוב נשים ביחידות לוחמות ובמערך השריון.
סוגיית גיוס החרדים הפכה ל"בלון אדום" פוליטי שמסיח את הדעת מהצורך האמיתי: שינוי עמוק בתפיסת הביטחון ובמבנה הצבא בישראל.
בתקשורת משתקף מצב רע, על סף פיצוץ, במיוחד לקראת הבחירות המתקרבות. ממבט עמוק ניכר שעם ישראל מגיע לשיאים ועוצמות שלא ידענו מזמן
בזמן שחיילינו מחרפים את נפשם בחזית ומשלמים בחייהם, ממשלת ישראל בוחרת לירוק בפרצופם. זו שעת המבחן של הציבור הדתי-לאומי
הפנטזיות של החילונים, כמו החששות של חרדים, לא באמת יתגשמו. הצהרות קמפיין מתגלות כבעייתיות במקרה הטוב - ושקריות ברוב המקרים
יצחק לקס מסביר מדוע הציונות הדתית אפשרה את קידום חוק יסוד לימוד תורה, תוך מאבק לשינוי הסעיף המשווה בין לומדי תורה למשרתים בצה"ל
מדד התפוצות של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות מצביע על התחזקות הזהות היהודית בישראל והעמקת תחושת האחווה עם יהודי העולם.
במשך שנים מחאות קולניות וביטויים חריפים מהצד השני התקבלו בהבנה, אך דווקא מול טלי גוטליב הפכה שאלת ה"טון" לנושא המרכזי.
הרב עדו רכניץ מגיב לדבריו של הרב משה ליכטנשטיין על "הטרגדיה של חושן המשפט", וטוען כי עולם דיני הממונות דווקא מתפתח.
פולי ברונשטיין תוקפת את חוק המעונות וחוק יסוד: לימוד תורה וקוראת לשותפות אמיתית בנטל.
הרב דרור אריה טוען כי החלטת ישיבות ההסדר להפסיק לשלוח תלמידים לחיל השריון נובעת מחציית קו אדום הלכתי ומבצעי.
במכתב פתוח לשופט נעם סולברג, טוען עדי מינץ כי האלימות נגד חרדים והקצנת השיח הציבורי מסכנות את החברה הישראלית
עו"ד ברק קדם טוען כי החוק החדש יסייע לנפגעי טרור - אך לא יעצור את התמריץ לרצח.
הרב יעקב מדן מותח ביקורת חריפה על הצעת חוק יסוד לימוד התורה וטוען כי היא מעניקה פטור גורף משירות צבאי תוך סילוף ערכי התורה.
בעידן שבו הבינה המלאכותית יודעת לכתוב שירים, סיפורים ומאמרים, נשאלת השאלה האם תם עידן הסופרים
הציבור התורני-לאומי אוהב תורה, מכבד לומדי תורה - ובו בזמן נושא בנטל המלחמה והמילואים במסירות עצומה.
ראש ישיבת בני עקיבא סופד לבוגר הישיבה, סמל אהד יערי ז"ל, ומתאר תלמיד שקט ומחויך שצמח מתוך תורה גדולה והפך ללוחם אמיץ ונחוש.
אהרן ברק הרחיב את כוחו של בית המשפט העליון, תוך שינוי יחסי הכוחות בין הרשויות והעמקת מעורבות בג"ץ בסוגיות ציבוריות ומדיניות.
ביקור מקצועי בניו יורק הפך למסע מטלטל בין קהילות יהודיות שחשות פחד וחוסר ביטחון גובר.
יוסי אחימאיר מביע אכזבה מהתנהלות ממשלת הימין מול טראמפ, החרדים, היועמ"שית ומשבר ההסברה, וקורא לנתניהו ללמוד ממנהיגי העבר
הרב עמיחי גורדין מתאר כיצד נערים חסמו את כביש 60 ובדקו רכבים, בעוד אנשי כוחות הביטחון מאפשרים להם לנהל את התנועה.
מה חושף המשל של פילבר על יחסי הכוחות והמשבר בתוך הציבור הדתי־לאומי?
אבי, בן 45 ואב ל-8 מקו העימות בצפון, מתקרב ל-400 ימי מילואים ומשתף מדוע בחר להתגייס שוב למרות הקשיים בבית.
השרה אורית סטרוק מסבירה מדוע העדיפה להשתתף בישיבת הקבינט במקום בוועידת הריבונות
מנהלת ההתיישבות, שהוקמה במסגרת חלוקת הסמכויות ב-2023, מסמנת מעבר ממודל המבוסס על השפעה אישית למנגנון ביצועי רחב.
בטור אישי לקראת פרשת השבוע מביא יהודה ולד ארבעה סיפורים מהימים האחרונים - מהלווייתו של הלוחם הבודד ועד הקמת היישוב 'שיבולת'
אבינועם הרש יוצא נגד תופעת ההזנחה ההיגיינית אצל בחורים בדייטים, ומזכיר כי גם תורה ומידות טובות לא פוטרות מהצורך בדיאודורנט
במלאת 56 שנים להקמת אלון שבות, הרב יואל בן־נון חוזר אל ההחלטה ההיסטורית להקים יישוב חדש בלב גוש עציון
שלמה קוק טוען כי לצד ההבנה לכאב משפחות המילואים והמחסור בכוח אדם בצה"ל, אסור להפוך את עולם הישיבות ל"אויב לאומי".
ד"ר מיכאל ל. וייז מציג ניתוח הלכתי והיסטורי של סוגיית גיוס החרדים וטוען כי במלחמת מצווה אין בסיס לפטור גורף משירות צבאי
מדינת ישראל חייבת להבחין בצורה ברורה בין אויביה לבין אוהביה. על צה"ל לרכז את מאמציו במאבק בטרור ובחיזוק האחיזה היהודית בקרקע
עו"ד זלי יפה מותח ביקורת חריפה על הקבוצות הקיצוניות הפועלות בשם הדת, מזהיר מפני הידרדרות לאנרכיה וקורא להחמרת הענישה
פרופ' רזיאלה גפן בוחנת את גבולות הכוח של המדינה בעקבות חקירת רצח משפחת דוואבשה.
על השילוב הקטלני שהוביל לקריסה הדמוקרטית והביטחונית הגדולה בתולדות המדינה, לאור הספר החדש "מרד הגנרלים". בימים ההם בזמן הזה
הפחד ברחובות החרדים אמור להפחיד את תומכי ההפחדה הרבה יותר; להיכן הלכה החמלה היהודית ומה המחיר של זה?
האתגר ההתיישבותי המרכזי של מדינת ישראל עבר מגב ההר אל גבול הצפון, שם נדרש גרעין אידיאולוגי עיקש שיחזק את הריבונות הישראלית.
בארגון "כושרות" תוקפים בחריפות את רפורמת הכשרות של השר לשעבר מתן כהנא וטוענים כי היא יצרה שוק פרוץ של תעודות כשרות.
מאיר אוחנה מסביר כיצד חטא המרגלים נבע מאובדן אמון עצמי לאומי, וקורא לחברה הישראלית לבחור בחוסן, באמונה ובהתחזקות.
מנכ"ל OU ישראל משווה בין סיקור התקשורת לפרשת המרגלים ומספר כיצד מצעד התמיכה במנהטן החזיר לו תקווה בדור הצעיר.
מיכאל שפרבר טוען כי הבעיה המרכזית ביחסי ישראל וארצות הברית אינה טראמפ עצמו אלא התלות המדינית והאסטרטגית שנוצרה סביבו.
ראש ממשלת ישראל אינו אדם פרטי שאפשר לנזוף בו בפומבי או להשפילו כאשר הדבר נוח- הוא מייצג מדינה ריבונית.
איום רחפני הנפץ של חיזבאללה הוא תוצאה ישירה של מדיניות הנסיגות וההסתמכות על הסכמים והפסקות אש לאורך השנים.
רעיונות ההסדרה והפסקת האש בלבנון משקפים חזרה ל"קונספציות" ביטחוניות שכשלו בעבר.
הרב אברהם סתיו טוען במאמר דעה כי לצד ההתנגדות לחסימות כבישים, יש להבין את המצוקה הקיומית שחווה הציבור החרדי סביב סוגיית הגיוס.
אישור מינויו של רומן גופמן לראשות המוסד לא נבע מהבנה שהעתירות חלשות, אלא מחישוב קר של דעת הקהל. בג"ץ בחר את הקרב הנכון מבחינתו
מי שהמניע המרכזי של חייו הוא לקושש הישגים סופו שיישאר בלי כלום. מי שנאמן לערכי הנצח - גם יזכה להצליח
בשנת 2027 נציין 50 שנה לאירוע המכונן ביותר בפוליטיקה הישראלית: המהפך של 1977.
אישי ציבור ותקשורת בישראל מספקים תחמושת למתקפות נגד המדינה בעולם.
מהטלוויזיה ועד המוזיקה: כך נבנתה "מחשבת היסוד" של דור שלם בלי ששמנו לב.
ישראל עצרה את התנופה מול חיזבאללה דווקא ברגעי החולשה שלו, ואפשרה לארגון להשתקם ולשכלל את איום הרחפנים.
פרופ' שרון פרדו מתאר כיצד גמר ליגת האלופות בבודפשט הפך לאירוע שחיבר בין עשרות אלפי אוהדים מכל רחבי אירופה
בדיוק 44 שנים לאחר שסיירת גולני כבשה את הבופור מידי מחבלי אש"ף, הונף הבוקר שוב דגל גולני מעל המבצר האסטרטגי בלבנון.
דו"ח ועדת המשפטים של בית הנבחרים האמריקאי מעלה סימני שאלה כבדים סביב מקורות המימון של ארגוני שמאל ומחאת קפלן.
לצד השאיפה לריבונות ולהכרעה יש צורך בבניית כוח, בסבלנות היסטורית וביכולת לרתום את הציבור הרחב לתהליכים עמוקים
איך זה יכול להיות שהורים שמודעים ויודעים כמעט הכול, מגלים חוסר אונים מובנה כאשר הדברים מגיעים לחינוך המתבגרים שלהם?
ראש ישיבת ההסדר מאיר הראל במודיעין משתף בתובנות מדו־שיח על הקרעים בחברה הישראלית
ד"ר יערה שילה מותחת ביקורת חריפה בעקבות אישור חוק המעונות וטוענת כי מדינת ישראל מפקירה את ילדי הגיל הרך
אמו של גיבור ישראל פרסמה ברכת דרך לצביקה מור ושיבחה את ערכיו, מסירותו ואהבת ישראל שהוא מביא עמו לזירה הציבורית.
מנכ"ל רשת עתיד יוסי ממו טוען כי המאבק סביב האולפנה עסק בפחדים ובהסתה במקום בחינוך.
נדב הלוי מותח ביקורת על השימוש במונחים כמו "התעמרות בילדים" ו"גזירה אכזרית" סביב סוגיית סבסוד המעונות
44 שנים אחרי שלום הגליל, הכותב טוען: ישראל עומדת לחזור על אותה שגיאה.
במקום עוד צעקות והשמצות, הגיע הזמן לראות מה כל מגזר תורם לישראל.
את שרשרת האירועים החמורים שקרו לאחרונה בגבעות אי אפשר לכנות בשם אחר מלבד רדיפה ופריצת גבולות
הרבנית מיכל רונס מתארת כיצד יועצות הלכה מלוות פוריות נשאו תפילה מיוחדת בירושלים עבור נשים וזוגות המתמודדים עם כאב ההמתנה לילד
החלטת המדינה שלא לשתף סרבני גיוס בהגרלת 'דירה בהנחה' מתפרשת כפגיעה ב'זכויות הסרבנים'
"הישראלים נמצאים תחת איום תמידי ומדורגים במקום החמישי במדד האושר". כששר הבריאות היווני תפס את הפלא שנקרא מדינת ישראל
הפסיכולוג הקליני ד"ר צבי מוזס טוען כי יחסיו של נתניהו עם טראמפ פוגעים באינטרס הישראלי.
עו"ד זלי יפה תוקף את שלילת התקציבים ממשפחות חרדים וקורא לבנט לעצור את השיח המסית.
בשכונה קטנה אחת התקבצו באותו יום ניחום אבלים, ברית, בת מצווה וחתונה לחייל בודד.
לוחמים נופלים, ההרתעה נשחקת והדרג המדיני נמנע מהפעלת מלוא העוצמה הצבאית הנדרשת להגנת אזרחי ישראל ותושבי הצפון.
אליה ישיב ברינר מציע להפוך את צה"ל לצבא מקצועי המבוסס על הכשרה קצרה לכלל האזרחים ולאחריה שירות קבע התנדבותי ומתוגמל
מערכת האכיפה פעלה במשך שנים באופן בלתי הוגן כלפי מתנחלים ואנשי גבעות
התגובה ההיסטרית של בני המשפחה חשפה את פניה האמיתיות של ההגמוניה הישראלית הליברלית.
זהותה של מדינת ישראל נשענת על שורשים רוחניים, היסטוריים ותורניים שאי אפשר לנתקם מהציונות ומהעם היהודי.
דווקא מתוך הכאב האישי הגדול הצליח צביקה מור לגלות אחריות לאומית יוצאת דופן ולהציב את טובת המדינה מעל האינטרס הפרטי.
מאחורי הקלעים בציונות הדתית מתנהל קרב מורכב על המקומות הריאליים: סמוטריץ' וצביקה מור בראש והח"כים נאבקים על הישרדות פוליטית.
דווקא בימים של סערות פוליטיות, הכנס על יצחק שמיר הזכיר כיצד נראתה מנהיגות ממלכתית, מאופקת ונקייה משיקולי הישרדות אישיים.
הפגישה בין גפני לאיזנקוט חושפת את הקרב על עתיד הציבור החרדי
רגע לפני היציאה לכרמל, אבינועם הרש מזכיר: הטיול השנתי הוא מבחן לאכפתיות ולחסד.
הרב יואל בן-נון מזהיר כי אם ייחתם הסכם בין טראמפ למשטר האיראני, ישראל עלולה למצוא את עצמה לבדה מול איראן וזרועות הטרור שלה.
אודי לאון תוקף את קוצר הרוח של התקשורת והשיח הציבורי בישראל: עוד לפני שהתמונה מתבהרת כבר מוכרזים ניצחון מוחלט או כישלון היסטורי
הכנסת היוצאת משלימה כמעט קדנציה מלאה, והמערכת הפוליטית כבר נערכת לבחירות שצפויות להפוך לעימות אישי סביב נתניהו
בעיני חלקים מהציבור החילוני החרדים נתפסים לא כאזרחים עם דעה שונה אלא כפרזיטים נטולי לגיטימיות אזרחית. כך נולדה החלטת רמ"י
ספר במדבר מתאר שוב ושוב חטאים ומשברים, אך הנביאים מציגים את אותו דור כדור של אהבה, אמון וקרבת אלוקים.
שרת ההתיישבות אורית סטרוק קוראת שלא להתרגל למתקפות הרחפנים על יישובי הצפון, ומזהירה כי מדינת ישראל חייבת להציב תג מחיר כואב.
חג מתן תורה הוא זמן טוב לכל אדם לבדוק את עצמו איפה הוא עומד מול התורה שהתקבלה על רוב עם ישראל לדורותיו. בלי אבל ובלי חבל
בחג שבועות נזכור, שעל אף תנאי ההישרדות הקשים, היהודים המשיכו לשיר את מנגינתם הייחודית דור אחר דור כשהם משאירים חותם היסטורי
לא חבל שמילים כמו 'פגם', 'קדושה' ו'ברית' מפספסות ציבור גדול שנרתע מניחוחות 'דתיים'?
שלמה קוק חוזר לרגעי ה"אַקְדָמוּת" של הרב קוק, שעליהם העיד רבי יעקב משה חרל"פ ומשלב עדויות מצמררות משבועות במחנה מיידאנק
הפתיח לספר "במדבר" המציב את השירות הצבאי כאבן יסוד בבניין האומה מלמד אותנו שבניין צבא העם דורש אחריות לאומית ותהליך הבשלה אמיתי
ערעור על הלגיטימיות של תוצאות הבחירות לכנסת עלול ליצור משבר דמוקרטי שמדינת ישראל עוד לא חוותה.
שכניו וחבריו של רס"ן איתמר ספיר ז"ל נפרדים מלוחם, אבא ואדם של ענווה שקטה: "נפלת בקרב, אבל נשארת גבוה מאוד".
בעוד השיח הציבורי מתמקד כמעט לחלוטין בגיוס חרדים, הנתונים מצביעים על שחיקה רחבה יותר בהתגייסות לצה"ל.
מול הוצאות ביטחון אדירות גובר בישראל הוויכוח האם יש להתנות חלק מזכויות הרווחה בהשתלבות בשוק העבודה ובנשיאה בנטל הלאומי.
"לב לבן אומר - אין לי עליך טינה, אין לי עליך כעס. לב פתוח". פרשנות מיוחדת לחג השבועות, על השיר החדש שכבש את הלבבות
במאמר מיוחד לשבועות קורא מנכ"ל תנועת אור לצאת מריכוז היתר בגוש דן ולבנות שלושה מרכזי חיים חזקים בישראל.
"אני לא חוזר לעזה בתור לא יהודי" - המשפט של הלוחם שביקש להשלים גיור לפני שחזר לקרב, חושף את עומק הקשר של מאות אלפי ישראלים
מתי ביקורת על הדת הופכת לשנאה והדרה במסווה של נאורות וליברליות?
מדוע מדינת ישראל המבריקה והחדשנית נכשלת בהסברה גם במלחמה הצודקת ביותר?
השר יצחק וסרלאוף סיפר בישיבת הממשלה על הדרך מילדות ברובע היהודי ועד האחריות על תקציבי הפיתוח והבנייה של ירושלים.
מנכ"ל OU ישראל משתף בזיכרונות, בתחושות ובקריאה שלא לקחת את העיר כמובנת מאליה.
עמימות אסטרטגית עשויה למנוע מלחמה כוללת, אך גם להוביל לשגרה של עימותים מוגבלים, טעויות חישוב והסלמות בלתי נשלטות.
העיסוק הציבורי והתקשורתי במינויי ראשי המוסד והשב"כ מחליש את אירגוני הביטחון ומעניק הישג תודעתי לאויבי ישראל.
בכל שנה מתקיימת בירושלים בשבועות סצנת הרווקות הגדולה בארץ של רווקים ורווקות שעוברים ממקום למקום בדרך לעוד שיעור.
המציאות הביטחונית בעזה שונה לחלוטין מהתמונה שמציגה האופוזיציה, הישגי צה"ל בשטח מוכיחים שחמאס נחלש משמעותית וניתן להכריעו.
350 עולי בני המנשה מהודו יחגגו השנה בעיר נוף הגליל שהפכה בשנים האחרונות למרכז חייה של הקהילה בארץ ולסמל של קליטה ציונית מחודשת.
ד"ר יערה שילה חוזרת ממסע בעקבות הרצל והתנועה הציונית בבודפשט, וינה ובאזל, ומשתפת כיצד הפך המסע ההיסטורי למסע אישי על זהות
אביו של עמירם קושר בין פרשת בנו לבין הטענות על תפירת תיקים ועיוותי דין, ומזהיר מפני פגיעה מסוכנת באמון הציבור במערכת אכיפת החוק
מגילת רות מציגה ניתוח מוסדי עמוק: כאשר השופטים והמוסדות מאבדים אמון ציבורי, החברה מדרדרת לאנרכיה, לרעב ולקריסה כלכלית.
יוסי אחימאיר דוחה את הטענה כי לוחמי האצ"ל והלח"י פיתחו "פולחן גרדום", וטוען כי עולי הגרדום ידעו שהם מסכנים את חייהם
טקסי "הנכבה" באוניברסיטאות בישראל הם המשך ישיר של הקונספציה המסוכנת שפוגעת בלוחמים ובמשרתי המילואים הנאבקים על מקומם באקדמיה.
שחרור יהודה ושומרון בתשכ"ז התחיל בצפון השומרון, ביום בו שוחררה העיר העתיקה של ירושלים.
הציבור מצפה מנבחריו לא רק לנאמנות פוליטית אלא גם לאמת, מקצועיות ואחריות לאומית - במיוחד בסוגיית גיוס החרדים
השרה אורית סטרוק קוראת לתיקון היסטורי ולהעמקת האחיזה בארץ ישראל.
מהלכי קום המדינה ואירועי מלחמת ששת הימים צורבים בנו תובנה עקרונית עמוקה הנוגעת לליבם של הימים הללו. כך עושים ריבונות.
רבנים מזהירים מפגיעה בחיילים דתיים בעקבות פסיקת בג"ץ והתנהלות הרמטכ"ל.
אייל זמיר, חזור בך. הפגיעה איננה רק בחיילים שענדו פאץ' משיח, אלא בעיקר במי שהורה להוריד אותו וכלא את רוחו שלו בתפיסות של תוהו
ההנהגה החרדית הייתה קרובה מאי פעם להסדר שיביא לגיוס חרדים תוך שמירה על עולם התורה. גורמים בימין טרפדו את ההזדמנות ההיסטורית
ירושלים המאוחדת אינה מובנת מאליה. יש להגן עליה, להרחיבה ולמשול בה בתבונה. וגם לחגוג אותה
סיפורו של הרב יהודה חזני, יוזם ריקוד הדגלים ואחד ממובילי רוח ההתיישבות והעלייה.
למרות שיש לגנות אלימות של יהודים נגד ערבים חפים מפשע, הניסיון לייצר סימטריה מוסרית מול הטרור הפלסטיני הוא עיוות חמור של המציאות
יום ירושלים מזכיר כיצד הפכה ארץ הישימון למציאות של ביטחון, ברכה ופריחה.
לירן גרוס טוען כי יום ירושלים איבד חלק מכוחו המחנך וקורא להפוך אותו ליום של זהות, אחריות ושליחות עבור כלל החברה הישראלית.
הפתרון היחידי לשלום עתידי בהר הבית טמון בהסכמה עם הוואקף המוסלמי, שלמקום המקדש הקדום ברחבת כיפת הסלע לא ייכנס שום אדם
הרב אשר סבג כותב כי ירושלים אינה רק סמל לניצחון היסטורי אלא חזון של צדק ומשפט.
משפט אחד שאמר אבא עייף על אפשרות להחלפת חדרים, הפך למבצע לוגיסטי שלם שנוהל בלעדיו.
"יהודים אורתודוקסים נאבקו עשרות שנים כדי לשמר את השבת. מעטים דמיינו שיום אחד ישמעו נשיא אמריקאי מעלה אותה בפומבי"
יום ירושלים אינו רק ציון היסטורי של שחרור העיר, אלא ביטוי עמוק לחזרת השאיפה היהודית לשלמות, לקדושה, לאמת ולחיבור בין שמיים וארץ
לרגל יום ירושלים: מבט היסטורי לעבר האיבה התהומית שנפערה בין ערי הקודש הגליליות - לבירת ישראל
השינוי המרכזי שעובר על ניו יורק אינו פיזי אלא תודעתי: היהודים כבר אינם נתפסים כחלק מסיפור ההצלחה האמריקני.
אבי רט מחבר בין פרשת במדבר למסע ההיסטורי של עם ישראל אל ירושלים, ומתאר כיצד תפילות הדורות וגעגועי הגלות הופכים בדורנו למציאות
רגע לפני פיזור הכנסת קורא ישי אנגלמן לקואליציה ולאופוזיציה להתאחד סביב חוק "נושאים בנטל" - חוק שלא יכפה גיוס על חרדים
תנועת "עורי צפון" קוראת לקדם התיישבות יהודית בדרום לבנון וטוענת כי נוכחות אזרחית קבועה היא הדרך היחידה למנוע טרור על הגליל.
הנתונים בשטח מוכיחים דווקא את ההפך: לוחמי ההסדר נמצאים בחוד החנית ומשלמים מחיר כבד מתוך שליחות ואחריות לאומית.
משרד התחבורה השיק את אפליקציית "חניתי" כדי למנוע שימוש כפול בתגי חניה לנכים, אך רן פיטוסי טוען כי מדובר בפתרון חלקי בלבד.
הביקורת נגד מכון יכין אינה נובעת מחשש לדמוקרטיה אלא מהתנגדות לזהות היהודית ולשיח לאומי המבוסס על מחקר, מסורת וחירות בחירה.
ראש ארגון "דבר ה' מירושלים" פרסם תגובה מפורטת למכתבו של הרב אביגדור נבנצל נגד העלייה להר הבית.
ד"ר אלי רון טוען כי חשיפותיו של נצ"מ אבישי מועלם מערערות את האמון בהתנהלות השב"כ ובמערכת המשפט בתיק דומא.
מי שלא מוכן לאפשר גיוס לצעירים בני תורה, שיש להם כושר קרבי ורוצים להתגייס - תורתו מעוותת
בשבוע הבא יחול שבועות וזה הזמן עבור המחנכים לעצור ולאתגר את בני הנוער והתלמידים לגבי יחסם לתורה
מדיניות חינוכית עקבית יכולה לחזק שליטה בשפות באמצעות קריאה מוקדמת, חשיפה לתרבויות שונות ובניית ביטחון בשימוש בשפה זרה
59 שנים אחרי שחרור הר הבית אמיר בן דוד תושב עיר דוד קורא להפוך את חזון המקדש ליעד לאומי מעשי.
במקום להתחנן להגנה מהממשלה הבריטית, יש לקרוא ליהודים לעלות לישראל ולהפסיק להאמין בעתיד הגלות.
מדינה שמתחילה לבסס את תפיסת הביטחון שלה על תקווה שמישהו אחר יפתור עבורה את המשוואה האזורית, מאבדת את יסוד קיומה כריבון עצמאי
פרופ' יצחק דוד גולדברג מתאר במאמר אישי את יובל השנים של החברותא שלו עם פרופ' דוד קשדן - מסע משותף של תורה, מחשבה, זמן וידידות
אבישי מועלם טוען כי נצ"מ אבישי מועלם הוא אדם שהקדיש את חייו לביטחון המדינה - אך מצא עצמו נרדף ומושפל בידי המערכת שעליה הגן.
מאחורי הקלעים כבר מתנהלים קרבות על הנהגה, חיבורים פוליטיים, פרישות אפשריות וניסיונות לגייס "שחקני חיזוק" למחנות היריבים.
לצד הערכה עמוקה לעולם התורה נדב הלוי מזהיר מפני "משבר רוחני עמוק" הנוגע לערבות הדדית ולאהבת ישראל בתוך החברה החרדית.
בדיון מיוחד בשנת תשנ"ט על גל האלימות בישראל נשא הרב חיים דרוקמן זצ"ל נאום חריף שבו הזהיר מפני הידרדרות ערכית וחינוך ללא גבולות.
כמו לפני 59 שנים, הכנסת הצבא המצרי לסיני הובילה למלחמה. אז היוזמה בסוף הייתה בידינו, והניצחון בהתאם.
השרה אורית סטרוק מתייחסת למשבר חוק הגיוס וטוענת כי המחלוקת הערכית מול הציבור החרדי לא תוכרע בכנסת.
אליה ישיב ברינר טוען כי מעמדו הבלעדי של מד"א כארגון ההצלה הלאומי יוצר נתק מסוכן בין מוקדי החירום לבין כוננים קרובים
הרב אריה שטרן זצ"ל, רבה הראשי של ירושלים, היה מדמויות ההוד האחרונות שסימלו את יופייה הרוחני של העיר.
יהודה ולד נפרד מהרב אריה שטרן זצ"ל ומשחזר את עשרות השנים שבהן ישב ולמד במקלט הקטן של מכון "הלכה ברורה" בישיבת מרכז הרב
למרות הצהרתו בעבר כי אינו מביע עמדות אישיות ברדיו, שורת התבטאויות של אריה גולן לאורך השנים מעוררת ביקורת ציבורית חריפה.
ירושלים והר הבית שוחררו יחד - אך כל אחד מהם מביא עמו שמחה מסוג אחר.
עודד פיינגרש, מהציירים המזוהים ביותר עם נופיה של ארץ ישראל, הלך לעולמו לאחר חיים של יצירה בלתי פוסקת.
בסרטונים שפרסם ליאור שליין הוא מציב עובדות כפי שהוא רואה אותן, אך נתקל לא אחת בשאלות מאתגרות מהקהל הצעיר.
האם הפכנו לרודפי תענוגות או שבסך הכל אנחנו משתוקקים להירגע קצת ואין מושיע?
"תשאלו איזה מצב תודעתי ישמור לכם על השפיות...ואולי תחסכו הרבה כסף אצל הפסיכולוג". האיש שהחזיר לעם ישראל את הריבונות התודעתית
רבנים דתיים לאומיים פרשו מן המרוץ לכהונת הרב הראשי של תל אביב כי לא זכו לגיבוי. ברעננה נוהגים אחרת וחותרים להסכמה משותפת
בצלאל סמוטריץ' ניסה להסביר את ההבחנה בין מחדל לבין החלטה פוליטית מודעת, אך משפטיו הוצאו מהקשרם והפכו לקמפיין תקשורתי חריף
גל ההצטרפויות החדש למפלגות מזכיר עד כמה בישראל מתייחסים לפוליטיקה כאל ג'וב נוח או עיטור כבוד.
ראש מועצת בית אל מזהיר מפני פגיעה בלכידות הלוחמים בעקבות הרחבת השירות המעורב בשריון.
בין שתי התקופות - אותה זירה, אותו אויב ואותה תפיסה ביטחונית של "ניהול הסכסוך", שמובילה לדבריו לאובדן נוסף ולקריאה להכרעה
מתן כהנא משתף בזיכרונות מהשירות עם טישלר, בתחרויות, בהצלחות ובתחושת ההערכה - ומסביר למה הוא האיש הנכון להוביל את חיל האוויר.
את שיח השמאל מכתיב קומץ רדיקלי המנהל מסע החרמה לכל חריגה מהאורתודוקסיה הפרוגרסיבית.
הרב יעקב דביר קורא לעצור את שילוב הלוחמות בשיריון, בטענה כי עירוב מינים בצה"ל פוגע בערכים, במשפחה ובאופיו היהודי של הצבא.
מינוי מנכ"ל רמ"י זהו מינוי דרמטי לעתידה של מדינת ישראל, כלכלתה וענף הנדל"ן כולו. זה לא עניין טכני או עוד "ג'וב".
המאמר מציף את כאבם של ילדים שנותרים מחוץ למעגלים החברתיים בל"ג בעומר, וקורא להורים ולמחנכים לגלות ערנות.
אורי דוידי מציג ניתוח מעמיק של דור הילדים בישראל שחווה רצף חסר תקדים של משברים - מהקורונה ועד מלחמות ואזעקות - ומזהיר.
לצד הרצון לעודד התחזקות רוחנית, מזהיר הכותב מפני תופעות של בלבול ערכי, שבהן סמלי קודש מאבדים את משמעותם והופכים לכלי ריק מתוכן.
בל"ג בעומר תש"א, היום לפני 85 שנה, הוקם הפלמ"ח, הכוח הצבאי העיקרי שהביא להקמת המדינה. ל"ג בעומר הוא החג המחבר
אוהד ניימרק מאבטח לשעבר ביחידה לאבטחת אישים מתאר כיצד שליחות ממלכתית מחייבת ניתוק מדעות אישיות
ל"ג בעומר מסמל את אור תורתו של רשב"י ואת כוח הקהילה, אך השנה מתפשטת אש אחרת - אש של אלימות ושנאת חינם.
המאמר עוסק במחלוקת בין רשב"י לרבי ישמעאל ומציג כיצד תורתו של רשב"י מובילה להבנה עמוקה של תיקון העולם כתהליך הדרגתי ולא מיידי
עופר ענבר מתאר מציאות שבה הקול הסרוג כבר אינו מרוכז בגוש אחד, אלא מתפצל בין מפלגות שונות
דרך סיפור חייו של תאבת אבו-גוש קורא יוסי אחימאיר לעודד לימוד ערבית ככלי מרכזי לבניית אמון והבנה בין העמים
יהודי התפוצות לא שואלים רק אם בטוח בישראל, אלא אם יש להם בה מקום. הקהילה, הקליטה והיחס האנושי מכריעים לא פחות מהאידאולוגיה.
הרב אליצור סגל מציע פרשנות ייחודית לפיה ל"ג בעומר מציין את יום מרד המסים נגד רחבעם, שהוביל לפילוג הממלכה בין יהודה לישראל
אברהם יהושע אינדיג מבקר את החיבור בין נפתלי בנט ליאיר לפיד וטוען כי "ברית ציונית" אינה מציעה חזון מעשי.
דווקא באמצעות ביסוס תורת הנגלה ובריבוי של לימודי אמונה בהירים - יש סיכוי להתחדשות מופלאה של תורת ישראל ובחיבור של הגלוי והנסתר
אין אף טעם שהציונות הדתית ועוצמה יהודית ירוצו ביחד. חייבים לסדר את הגוש בחכמה, כדי שלא נאבד שוב את השלטון
התמונות מהליכודיאדה עוררו סערה, אך שיחות עם גורמים בכירים בליכוד חושפות תמונה מורכבת יותר.
הוועידה הראשונה של החמ"ד, תתכנס מתוך מטרה לגבש המלצות שמהן תיבנה תוכנית עבודה לשנים הקרובות - בשותפות אמיתית עם הציבור
אזהרתו החריגה של אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט אינה רק התרעה ביטחונית - אלא קריאת השכמה לחברה ולהנהגה לנוכח תופעות אלימות
הרב דרור אריה מציג ביקורת ערכית ואסטרטגית על הנהגת צה"ל: במקום להתמקד בהכרעת האויב, הפיקוד הבכיר מושפע משיח שוויון מערבי.
45 שנה לאחר הטבח בבית הדסה, חוזרת הכותבת אל רגעי השבר והפחד - ומשרטטת את הדרך הארוכה שהובילה לצמיחה מחודשת של היישוב היהודי.
סמג"ד במילואים מתאר כיצד מענקי המילואימניקים שנכנסו לחשבונות הבנק הם לא רק סיוע כלכלי, אלא ביטוי להערכה לאומית.
במקום לשאוף לעלייה, הנהגה יהודית רחבה מעודדת הישארות בגלות, גם לנוכח אנטישמיות גוברת. האם מדובר בשכחת הזהות הלאומית?
ח"כ לשעבר מוטי יוגב קורא לבטל את הילולת רשב"י במירון השנה, בשל סכנת חיים על רקע המצב הביטחוני בצפון.
אב שחגג לבדו את בר המצווה של בנו, חושף בעדות מטלטלת את עומק הפצע של ניכור הורי ואת המחיר הכבד שמשלמים הילדים
נפתלי בנט, במסגרת ניסיונו לחזור לזירה הפוליטית, מאמץ קו תקיף במיוחד נגד הציבור החרדי, תוך שינוי עמדות בולט והחרפת השיח הציבורי
"עד השקל האחרון" מביא את סיפורו של שלמה לרנר - יזם שנפל כלכלית ואישית, אך בחר לשלם את כל חובותיו במקום לפשוט רגל.
הדיון בבג"ץ סביב ועדת חקירה ממלכתית מדגיש את הפער בין הצורך הדחוף בחקירה לבין היעדרה בפועל.
כך מצליחה ועדת הפרס להלל את אגם, ובו בזמן לרוקן את יצירתו מן היסוד שהוא עצמו מגדיר כליבתה
פחות לייק - יותר נחמד. כולנו יכולים לתרום לאחווה הישראלית הרבה יותר משנדמה לנו. וגם: מי מרוויח מהשנאה?
הרב אליצור סגל טוען כי לצד כשלי העבר, מתקבעת בישראל קונספציה חדשה - נרמול השכול והפציעות
בג"ץ העניק לממשלה חודשיים לגיבוש מתווה לוועדת חקירה, אך לצד זאת נשמעת ביקורת חריפה על עצם ההתערבות.
"אם נאמין, ייפתח לנו שער, כזה שיתברר לבסוף כשער שיועיל לנו". על רב המכר ששינה את העולם ועל סודו של רשב"י
כשצריך היה לבחור בין מחויבות לקב"ה ולהלכה לבין מציאת חן בעיני הציבור, בחרו רבני צהר בצד הנכון והקשה. כולנו חייבים להם תודה
מפלגת הציונית הדתית שספגה תבוסה צורבת במירוץ לאיוש כהונת הרב הראשי לתל אביב יפו חייבת להסביר מדוע הפקירה את הזירה לש"ס
במקום שיפור השירות לאזרח, ריבוי משרדים מוביל לשיתוק מערכתי ולבזבוז מיליארדים.
ד"ר צבי מוזס מציג ניתוח מקיף של המצב הפוליטי בימין, מצביע על תחושת וואקום הנהגתי וקורא להקמת "הבית היהודי השני"
פסיקת בג"ץ המחייבת את הצבא לשלב נשים בחיל השריון, היא צעד נוסף שמחריף את הפגיעה בצה"ל. איך הציונות הדתית צריכה להגיב?
כיצד משלבים בין תנופת בנייה רחבת היקף לבין חיזוק המפעל החקלאי והאחיזה בשטח.
המחנך אבינועם הרש מציף את הפער בין הציפיות מהנוער למציאות הדיגיטלית שמעצבת אותו.
פסיקת בג"ץ לביטול הטבות בסיסיות מעוררת ביקורת חריפה, בטענה כי היא פוגעת בילדים שאינם אחראים למעשי הוריהם.
נדב הלוי מבקר את חוק הגיוס וטוען כי הוא מבוסס על הנחות יסוד שגויות, שאינן תואמות את עמדת ההנהגה החרדית והמציאות בשטח.
הרב דרור אריה קורא לציבור החרדי שלא להיכנע ללחצים להתגייס, גם במחיר סנקציות כלכליות, ומזהיר מפני פגיעה קשה בעולם התורה
האם בנט ולפיד הם באמת שני צדדים של המפה הפוליטית? או שקריאת המפה השתנתה, והם בעצם תמיד היו באותו צד?
חשיפת הניתוח שעבר ראש הממשלה הציתה גל תגובות סוער, חלקן חרגו מגבולות הביקורת הלגיטימית והפכו לשיח עוין וקיצוני.
רצח ימנו בנימין זלקה עורר שיח ציבורי רחב, אך הכותב מבקש למקד את הדיון בשאלה העמוקה יותר: מי אחראי לחינוך הילדים?
הפער בין תחושת הציבור לבין אופי הסיקור התקשורתי מעורר שאלות על עומק הקרע והיכולת לגשר עליו.
בנימין זלקה ז"ל לא יצא לקרב. הוא יצא לעבודה. הוא לא ביקש לשנות את העולם רק ביקש התנהגות אנושית בסיסית. ועל זה נרצח בדם קר .
בעיצומה של מלחמה נוספת בלבנון, נדמה כי ההיסטוריה קוראת לנו לשוב אל אותו רגע מכונן. לא כהתרפקות נוסטלגית, אלא כהכרח אסטרטגי.
הלב הכבד של שופטי בג"ץ לא הופך החלטה מנותקת להחלטה נכונה. הוא רק מעיד על כך שהשופטים מודעים לבעייתיות. אבל מודעות איננה הצדקה
מפלגת הציונות-הדתית היא מפלגת ימין מלא שחוללה מהפיכה ביו"ש, אבל היא מגזרית. המערכת הפוליטית חסרה מפלגת ימין חילוני-ליברלי חזקה
אין כאן בשורה חדשה, אין תפנית אסטרטגית, אלא ניסיון למחזר מודל שכבר נוסה, אך לא הצליח לייצר הנהגה יציבה ובעלת שורשים.
הערת פתיחה - המאמר סטירי ויש לקוראו בהתאם.יש להוסיף את המילים "לכאורה", "מעין" ו"כאילו" לכל מילה שנייה לערך ובסופי משפטים.
לפיד מוותר על המקום הראשון בהבנה שהוא עשוי להימחק טוטאלית בבחירות הקרובות. בנט מוותר על בוחרי 'ימין שאינו נתניהו'. מי ירוויח?
בשנים האחרונות נחשפו פרשות ריגול חמורות שבהן ישראלים פעלו לכאורה עבור איראן תמורת כסף.
פרופ' גיל טרוי קורא לחזק את הקשר עם יהדות ארה"ב, להימנע מזלזול ולבנות ציונות זהותית משותפת לישראל ולתפוצות
פסקי הדין בבג"ץ 3003/18 ו-3250/18 עסקו במדיניות הפתיחה באש בגדר עזה, תוך התייחסות לנתונים על מעורבות פעילי טרור.
מכתב כואב שקיבל המחנך אבינועם הרש מרווקה ששיתפה אותו בחוויות שעברה עם רווקים שאירחה לשבת,
השרה סטרוק מתארת את הפער בין חששות בן גוריון לבין האמונה הגדולה שראתה בהקמת המדינה נס של תחיית המתים
כשאתה מאשים קבוצה בהריגת חיילים אתה מסיר ממנה את ההגנה המוסרית המינימלית שמגיעה לכל אזרח. זהו שיח של דמוניזציה, לא של דיאלוג
דקת דומיה בבתי הספר יכולה להיות רגע של עצירה לאומית והזדמנות לחשבון נפש ערכי עמוק
אליה ישיב ברינר קורא לישראל להתחיל בתהליך הדרגתי של ויתור על הסיוע הביטחוני מארה"ב, בטענה כי מדובר במהלך שיחזק את העצמאות.
הסרטון שביזה נערים חרדים הוא פרי באושים של הסתה ממושכת, אך אסור לנו להגיב בשיימינג אישי אלא עמידה על זכויותינו
בנצי גיספאן טוען כי הימין פועל מתוך תפיסות מיושנות שאינן מותאמות למציאות הפוליטית והמשפטית.
הציונות הדתית מחזיקה בערכים ובמשאבים, אך מתקשה לתרגם אותם לעוצמה בזירה הפוליטית בשל היעדר מנגנון מאורגן ומתכלל
עוד לפני ההתנתקות ריחף סימן שאלה על עתידם של שני היישובים הללו, שהיו מנותקים לחלוטין מכל גוש התיישבות.
ד"ר בכרך יוצא נגד קריאות האחדות בימין, וטען כי ההתנגדות להכרעת הרוב והטקס האלטרנטיבי ביום הזיכרון מעקרים את המסר הממלכתי.
לקראת ציון 250 שנה לעליית החסידים לארץ ישראל, נבחנים השורשים הרוחניים וההיסטוריים שהניחו את התשתית למדינה.
מצבות יהודיות שנעקרו מבית העלמין במונז'ואיק ושובצו בקירות מבנים בברצלונה משמשות עדות אילמת למחיקה מכוונת של זיכרון יהודי.
כשהצד השני במחלוקת לא יודע לתקשר את עצמו - מחובתנו לעזור לו, בשפה קלה ונעימה שהוא מצליח להבין.
אבינועם הרש בוחן את גל ההתעניינות סביב ארי שפיץ, ומצביע על שינוי עמוק בקרב רווקות המגזר שמחפשות חוסן, משמעות וגבורה.
אחרי 24 שנות נישואים קשים ברחתי עם ארבעת ילדיי, נלחמתי לשמור על יהדותנו והשגתי עצמאות בעזרת יד לאחים.
מתוך תהומות הזיכרון, אנו פוסעים אל שערי יום העצמאות. איננו שוכחים, גם ברגעי שמחה משפחות השכול עמוק בלבנו
78 שנה לאחר הקמת המדינה, מנכ"ל הציונות הדתית משרטט את מפת הניסים של מדינת ישראל: כלכלית, ביטחונית וחברתית
הרב חגי לונדין מציע פרשנות אקטואלית להפטרת יום העצמאות - לאור הישגיה של מדינת ישראל במלחמתה מול אויביה
צבי פישמן משתף כיצד הוא מתמודד עם תגובות קשות מיהודי התפוצות, ומציע להפוך אותן לסמל של תיקון ביום העצמאות.
דרך העיון בקינת דוד, מציג הרב צוקרמן תפיסה מורכבת של הנהגה: שילוב בין ביקורת, זיכרון וכבוד לאומי.
הציונות הדתית בין שליחות לשוליים: מדוע תרומה לאומית ומצוינות אינן מתורגמות לייצוג בזירה הרבנית העירונית
הכאב הוא תהום. הוא נוכח בכל רגע ורגע בחיינו, וזר לא יבינו. ביום זה, יש לנו ציפייה ותביעה מראשי מדינת ישראל.
תהילה אליצור, אשת מילואימניק וממובילות פורום "שותפות לשירות", מתארת מציאות של מאות ימי מילואים ומאבק ציבורי לשוויון בנטל
אלון בלוך כותב על דמותו של סמ"ר אפרים יכמן ז"ל, המשלבת התבוננות פנימית לצד קטעים מיומנו, החושפים חיפוש עמוק אחר הקשבה עצמית
חיילי וחיילות גדוד המאנ"ח המטכ"לי התכנסו במחנה שורה לערב טעון ברגש, בו שיתפו בהתמודדות עם הטיפול בחללי צה"ל.
לא רק בכנסת: המשבר של יאיר לפיד מחלחל לשטח ומטלטל את יש עתיד גם ברשויות המקומיות
יש משפחות שלא נכנסות ליום הזיכרון. הן חיות בו כל השנה, נושאות את הכאב, את הגעגוע והזיכרון. הערב, עם שלם מצטרף
סיפורם של 93% מהחילונים שממשיכים להניף את דגל ישראל למרות תחושות ניכור, מחלוקות פוליטיות ומשבר חברתי עמוק
מול המשטר האיראני שמונע מאידאולוגיה עיקשת ותודעת ניצחון מתמדת השיחות האחרונות נראות יותר כמו דחיית העימות הבא מאשר פתרון אמיתי
שני סיפורי גבורה - מ-1948 ועד היום - מציפים את המחיר הכבד של העצמאות ואת הצורך הדחוף באחדות.
דניאלה וייס טוענת כי ההצהרות על פירוק חיזבאללה באמצעים צבאיים או מדיניים מחטיאות את העיקר.
במאמר נבחנת שירתו של רבי דוד בוזגלו כגשר בין כיסופי הדורות למציאות התקומה, תוך הצגת מדינת ישראל כחלק מתהליך גאולי מתמשך
נדיה מטר ויהודית קצובר בוחנות את הכרעת 1948 ומדגישות כי כפי שהבין דוד בן-גוריון - מציאות בשטח אינה מספיקה ללא ריבונות
הטקס האלטרנטיבי הוא לא ניסיון לפיוס, הוא יריקה בפרצוף של הזיכרון הקולקטיבי שלנו
נמרוד מדרר מנתח את המלכוד האסטרטגי של איראן: בין השקעה במירוץ חימוש לבין הצורך לשקם כלכלה קורסת וחברה מתוחה.
גיל אבריאל מתריע כי ללא חקירה מעמיקה של טבח השבעה באוקטובר, קיים חשש ממשי לחזרה על התרחיש בצפון.
פרופ' יואל אליצור מתאר תחושת כאב עמוקה על חוסר ההכרה בנסים הגדולים של התקופה, ומבקר את ההנהגה על היעדר הודאה לה'.
אבינועם הרש משתף בכאב העמוק לאחר נפילתו של תלמידו לשעבר אביעד וולנסקי הי"ד, ובתובנות על אחריות המחנך לראות בכל תלמיד עולם שלם
שופטי בג"ץ ומשפטנים רבים מאמינים כי תפקידם להגן על המערכת מפני פוליטיזציה, אך בכך הם פוגעים בליבת הדמוקרטיה וברצון הבוחר
בביקור באדמית, מנרה ושתולה, ציינה סטרוק את החוסן האזרחי והדגישה: "לא נסתפק בהישגים חלקיים - נמשיך עד להסרת האיום לחלוטין".
אליה ישיב ברינר משתמש במשל הרועה והזאב כדי לטעון כי השיח הפוליטי בישראל שוחק מושגים מרכזיים כמו "דיקטטורה" ו"אלימות"
דרך דוגמאות מעזה, איראן והצפון נטען כי חופש הפעולה הישראלי מוגבל, וכי הפער בין היכולת הצבאית למימוש בפועל הולך ומעמיק
הרב אברהם בלס משלב בין מקורות חז"ל ונבואות יחזקאל לבין המציאות הישראלית, ומציג את המדינה כתהליך של תחייה
בועז ליברמן מזהיר כי הפסקת האש היא אשליה מסוכנת שמאפשרת לחיזבאללה להתחזק.
סיפור אישי שהחל בשיחת טלפון אחת הפך לתופעה עולמית: עשרות אלפי יהודים נוהרים לקרעסטיר ביום ההילולא של ר' שעיה'לה.
השורה התחתונה של השנתיים וחצי האחרונות מפיחה רוח חיים דווקא באוייבינו: חמאס שרד, חיזבאללה שרד, שלטון האייתולות שרד.
הרב רפאל דלויה מספר על אנשים מכל הגילאים והרקעים שמבקשים דווקא עכשיו להצטרף לעם ישראל - מתוך אמונה, זהות וחיבור עמוק.
לא תקציבי עתק ולא מוסדות רווחה. את "בעיית נוער הגבעות" ניתן לפתור רק בטיפול שורש אמיתי ואמיץ. קריאת השכמה: עוד לא מאוחר לתקן
ד"ר שוקי פרידמן מנתח את הסיכונים לשואה שנייה: מהאיום האיראני והטרור האיסלאמי ועד הקצנה אידיאולוגית במערב.
"בשואה היינו חיה מוכה שהשמיעה זעקת ייסורים. היום יש לנו מדינה חזקה מאי פעם שמשמיעה שאגת עוצמה". לדמות הרב הראשי של הצבא העברי
סוף סוף, המוזיקה האמונית הפסיקה להיות 'טרנד'. שומעים את הלב בסאונד
הרב יואל בן-נון תוקף את רעיון השוויון בצה"ל וטוען כי לא ניתן להשוות בין לוחמים המסכנים חייהם לבין תומכי לחימה
האם מי שאינו מודה על ניסי הקמת המדינה וקיומה, כופר בטובתו של בורא עולם ומסרב להודות על התשועות שזכינו להם ב-78 שנות המדינה?
בטקס יום השואה שיתף נציג הסוכנות היהודית את סיפורה של סבתו, רבקה כץ, ששרדה את אושוויץ לאחר שהחליפה את מנת הלחם שלה בסידור.
אל"מ במיל' טל בראון מבקר את פסיקת בג"ץ המחייבת פתיחת תפקידי לחימה לנשים, וטוען כי מדובר בהחלטה מסוכנת
ד"ר גאולה פארן תוקפת את מחאת קפלן וטוענת כי המוחים מאמצים דפוסים של צביעות וכפיות טובה, בניגוד לערכי המוסר היהודי.
במאמר דעה חריף טוען הרב אליעזר שמחה ווייס כי מערכת המשפט, ובראשה בג"ץ, אינה נתפסת עוד כניטרלית בעיני רבים מהציבור הדתי
הדיון בבג"ץ לא יהיה על איתמר בן גביר, אלא עלינו, העם. רוצים לפסול את הזכות הבסיסית ביותר שלנו - לבחור את נציגנו בכנסת.
במאמר ליום השואה מתאר מיכאל פואה את כוחה של המשפחה היהודית - מהדילמות הבלתי אפשריות בתקופת השואה ועד לתקומה ולבניין החיים מחדש.
סיפורה של שושנה, ששרדה את הגטו, אושוויץ ומצעד המוות, ובחרה בשתיקה כדי להקים דור חדש בארץ.
הרב שילה מרום מותח ביקורת על קביעת יום השואה בניסן וטוען כי היא מתעלמת מהעומק ההלכתי והאמוני של זיכרון השואה.
לירן גרוס, מזכ"ל תנועת "עזרא", קורא לשנות את האופן שבו זיכרון השואה מועבר לדור הצעיר.
סיפורה של חנה לקס מתחיל בדפיקות הנאצים על הדלת וממשיך דרך אושוויץ, צעדת המוות והקמת משפחה בישראל.
האם הרמיזות החוזרות ונשנות לזהותו המקומית של נפתלי בנט כגרסה פרובינציאלית של מדיאר מפספסות את ההבדלים הקטנטנים בין השניים?
בפוסט ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, שיתף שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את סיפורה של סבתו, ברטה (ברוריה) ז"ל.
סערת הרב זרביב בעקבות בחירתו להדליק משואה, היא הזדמנות לבדוק האם משהו במבט המוסרי שלנו השתנה בעקבות הטבח שעברנו.
בעדות אישית נדירה מתאר שמואל דב פרל את צעדת המוות מאושוויץ: הקור המקפיא, הירי במפגרים, הרעב והמאבק הבלתי פוסק לשרו
הרב יעקב דביר מותח ביקורת חריפה על ההתנערות מהחלטת השרה רגב, וטוען כי מדובר בניתוק מרוח הלוחמים ומהמוסר היהודי שהוביל את הלחימה
מי שמבקש לחזק את המדינה חייב לתמוך בהגדלת כוח האדם בצה"ל - ולא להעמיס עוד על המילואימניקים.
דרך פרשת תזריע והידע הרפואי המודרני, הכתבה מדגישה את חשיבות ההחלמה לאחר לידה - פיזית ונפשית - וקוראת לנשים לא למהר לחזור לשגרה.
הורים רבים בטוחים שהדרך להצלחה בחיים של הילד שלהם עוברת דרך ההצטיינות במקצועות הליבה היוקרתיים: מתמטיקה אנגלית ומחשבים.
אם יש תשובה אחת, עמוקה ושקטה, לשואה, היא החיים שלנו כאן. יחד. עומדים. לא נשברים. לזכרם נחיה ונוסיף אור.
סערת הסרת סרטון הרבנות הצבאית נתפסת כסימפטום למאבק רחב על דמותו של צה"ל וצביונה של המדינה.
מאיר אוחנה מתייחס לאמירה שנקלטה באולם בית המשפט וטוען כי היא חושפת את מטרת המאבק: לא גיוס בני ישיבות אלא פגיעה בעולם התורה.
יוסי אחימאיר מזהיר: בזמן מלחמה מול אויבים - הקרע הפנימי רק מעמיק ומסכן את החברה
הרב דרוקמן הסביר דרך משל מדוע בני הדור מתקשים להעריך את המדינה - ומה תפקיד זיכרון השואה
הרב רועי אמגר מתייחס לפסק הדין שהתיר להביא ילד מזרעו של יותם חיים ז"ל, ותוהה האם נשקלה טובת הילד שייוולד יתום מלכתחילה.
בעולם מתוקן, הרב זרביב היה משיא משואה על מסירות ולא על הובלה, על שילוב תורה וצבא ולא על יוזמה. הלוואי והלקח ילמד
הרב יעקב מדן מתייחס לתופעת האלימות היהודית ביהודה ושומרון, מבהיר כי מדובר בתופעת שוליים - אך מזהיר מפני שתיקה.
פרופ' יצחק דוד גולדברג משתף בעדות אישית מטלטלת על אחות שמעולם לא הכיר - תינוקת שנחנקה בידי הוריה כדי להציל את המשפחה מהנאצים.
ד"ר צבי אלחייני מציג במאמרו ביקורת על השיח הציבורי סביב "אלימות מתנחלים", וטוען כי הוא מנותק מההיסטוריה הציונית
הכותבת מתארת כיצד עוצבה תודעה ציבורית שמודדת נשים לפי מדדים גבריים, וקוראת לשינוי עמוק
אריק שרון היה נוהג לצאת לשטח, להצטלם במעיל רוח ולדפוק על השולחן בתור שר בינוי שהקים עשרות ישובים.
סטרוק קוראת להעמיד במרכז את דרישת המינימום להגדיר את חיזבאללה כארגון טרור, להוציא אותו אל מחוץ לחוק ולפרק אותו מנשקו.
כל תוקפנות נגד ישראל תוביל לאובדן קבוע של שטח ושליטה, כדי למנוע תקווה אצל האויב
עו"ד אודליה קדמי מנתחת את יוזמת הסנקציות ומציגה אותה כמהלך אמיץ שמאתגר את כללי המשחק
לאחר חג פסח רווי אזעקות, נפילות טילים ופגיעות קשות, ישראל נכנסת להפוגה זמנית בעקבות הכרזת טראמפ על הפסקת אש.
יהודי הונגריה אינם מעניקים לאורבן תמיכה גורפת. לצד תחושת ביטחון, הם מביעים חשש מהיחלשות הדמוקרטיה ומהכיוון הערכי של המדינה.
בנצי גיספאן טוען כי החברה הישראלית לוקה בתודעת עבדות מודרנית הפוגעת ביכולתה למשול.
עו"ד אביחי יהוסף טוען כי הדרישה להודאה באשמה כתנאי לחנינה אינה מעוגנת בחוק, אלא בנוהג מנהלי בלבד.
אליה ישיב ברינר טוען כי בג"ץ נהנה מסמכות רחבה ללא אחריות, אך האחריות האמיתית מוטלת על הממשלה שמאפשרת זאת.
המוהל חיים לייטר מבקר את גרסת המוהל המעורב בפרשת מות התינוק לאחר ברית המילה ומזהיר מפני דפוס רשלנות מסוכן.
על החברה הישראלית לקחת אחריות ולזהות מצוקה לפני שהיא מתורגמת לפגיעה בביטחון המדינה.
סגנית נשיא מכון הרצל טוענת כי הפסקת האש אינה חולשה אלא חלק ממהלך אסטרטגי רחב מול איראן.
הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן מגיעה בעיתוי סמלי במיוחד - רגע לפני המימונה - וממחישה את המעבר החד בין מתיחות ביטחונית לחיים עצמם.
אליעז כהן מתריע מפני תופעת "האש הזרה" בגבעות יהודה ושומרון, שבה צעירים פורצים גבולות מוסריים.
ד"ר רון בריימן קורא לגינוי ברור ונחרץ של הפורעים, מדגיש כי מדובר במיעוט קטן אך מסוכן, ומזהיר מהנזק המוסרי והביטחוני
אמיתי פודרבייטל טוען כי זכות ההפגנה עברה הקצנה והפכה בעיני חלקים בציבור לערך עליון - גם במחיר סיכון חיי אדם
כואב הלב לראות אנשים שלא מצליחים לרוות נחת מכל השפע האישי שזכו לו - בגלל הפוליטיקה.
יהודה ולד מציג ניתוח נרחב של המערכה האזורית, משבח את גבורת הלוחמים וקורא להמשך חיזוק התקווה והאחדות הלאומית.
האם נתניהו יציב גבול ברור למערכת המשפטית? זהו רגע ההכרעה
בטור חג לערוץ 7 טוען השר עמיחי אליהו לקמפיין מתוזמן המעודד ישראלים לעזוב את הארץ.
שניאור קרומבי תוקף את הגישה המתונה במאבק על דמות המדינה וטוען כי יש לפעול מיידית מול "הדורסנות המשפטית".
שלוש סוגיות מרכזיות: פנייה למפכ"ל לצד שתיקה מול הרמטכ"ל, החלטת בג"ץ בניגוד להמלצות ביטחוניות, והיעדר אכיפה בתחום הצנזורה.
הרב אוריאל בנר מתאר את חוויית הביקור אצל הרב רוזן בחול המועד, שבה כל אדם התקבל בחום אישי, לצד לימוד תורה פשוט ומעמיק כאחד
עו"ד מיכאל שפרבר משווה בין התהליך שהושלם בהונגריה לבין הוויכוח שעדיין מתנהל בישראל סביב מערכת המשפט והמשילות
ברל'ה קרומבי הקשיב לשניים מהקולות הדוגלים בפניה לטראמפ נגד הדיפ-הסטייט - ולדעתו היוזמה פוגעת בעצב העמוק של התפיסה הלאומית
אלון נוריאל מציג את הפער בין מראה חיצוני נוצץ לבין מציאות כלכלית לחוצה, תוך הסתמכות על דברי חז"ל והפסוק "יש מתעשר ואין כל"
יוסי אחימאיר קושר בין ארבעת הבנים מההגדה לבין ארבעה לוחמי נח"ל שנפלו בקרב בדרום לבנון.
מערכת המשפט מצויה ב"ורטיגו" ומובילה למשבר חוקתי מסוכן בין הרשויות
"רוצים לראות את תבוסת אויבינו ועוד נשוב לשיר - ברוממות-נפש יהודית מאוד ואנושית מאוד". על אסטרטגיית היציאה והומניזם בזמן מלחמה
הרב יוסי סגל ז"ל, מתלמידי מרכז הרב בשנותיה המעצבות, היה לדמות מופת בישיבת בית אל - בתפילתו, בהליכותיו ובאהבתו לתלמידים.
הדר ליפשיץ קורא לבני גנץ לנצל את מעמדו כ"מבוגר האחראי" ולהוביל הקמת ממשלת חירום רחבה עוד לפני הבחירות.
הרב יוסף צבי רימון מתאר ליל סדר מיוחד עם נפגעי טרור ומשפחות שכול, שבו כאב עמוק השתלב עם אמונה גדולה ונחמה.
אבינועם הרש, בכמה רעיונות אופרטיביים ובעיקר פשוטים למלחמה בחזית הלא פחות מאתגרת מהחזית האיראנית.
אלון בלוך משתף בחוויית ליל סדר ייחודית עם חבריו ליחידה ביו"ש - מהרגע שבו חייל דתי שאל בביישנות על הסדר, דרך ההכנות המוקפדות
ד"ר רון בריימן מנתח את דברי טראמפ וטוען כי מדובר במסר ברור לאירופה: ארה"ב לא תסכן את כוחותיה עבור מדינות שאינן נוטלות חלק במאמץ
ההצלה שאנו חווים בימים אלו אכן נועדה להכשיר את הקרקע לגאולה. היא קונה לנו עוד זמן לבירור חברתי ותרבותי
בג"ץ שהתרחק מן העם, מקדושת השבת ומקדושת החיים, התרחק גם מהמוסר היהודי שעליו קמה המדינה וממשיך לפעול בסמכות ללא אחריות על מעשיו
