הרב פרופ' יהודה ברנדס

עגלים ומחולות

המחולות סביב עגלי זהב, אלילים מדומיינים וחליפי מנהיגים, נמשכת עד עצם היום הזה, וגם העונשים והסבל הנובעים מכך.

מצוות, הלכות ופסיקה

ההכרעה בין דעות שונות בהלכה היא הכרעה בין ערכים. היא לעולם לא מוחלטת, ותמיד גם הצד השני הוא דברי א-להים חיים

איש אשר כברכתו

יעקב אבינו אינו מקבל את גישת "כור ההיתוך", ולמרות הציפיה לאחדות בין הבנים הוא גם מבליט את ייחודו של כל אחד מהם

על עימותים ומחלוקות, הכרעה והשלמה

שיח של אמון וכבוד הדדי, ומציאת הערך המשותף הגובר על הפרטים השנויים במחלוקת.

ההיסטוריה חוזרת?

גם בין שני חלומות שנראים זהים, אפשר למצוא הבדלים משמעותיים.

על ההתבדלות וההתדמות

המתח שבין התדמות לסביבה לבין התבדלות ממנה מלווה את עם ישראל מימי מחלוקת יוסף ואחיו עד ימינו אלה.

בין הכנעה לגאווה

מאז המפגש בין יעקב לעשו, נקבע דפוס של מתח בין שתי גישות בהתייחסות למעצמות הזרות.

הכוח המפלג והכוח המאחד

המחלוקות בתוך עם ישראל החלו מלאה ורחל ויימשכו עד אחרית הימים.

העם היושב על הכלים

לאחר מלחמת צקלג חקק דוד המלך נוסחה תקדימית לחלוקת השלל שווה בשווה בין היוצאים למלחמה ובין היושבים בעורף

שני גויים בבטנך

התם היושב באוהל והצייד איש השדה יכולים לחיות בשלום. אבל בין הטוב לרשע נטושה מלחמת חרמה, עד מחייתו של עמלק.

"משא ומתן"

משא ומתן היא אחת הדרכים להתנהל בעולם שיש בו שניות ומורכבות, לא רק בעסקים, אלא גם בענייני אמונות ודעות וערכים

עקדה – אז והיום

המתח בין הדרישה למסור את הנפש לה' לבין ערכם של חיי אדם עומד ביסוד פרשת העקדה ומלווה את חיי עם ישראל

כל משפחות האדמה

מראשית דרכו של אברהם אבינו נטוע בנו מתח בלתי פתור בין היבדלות מן הגויים לבין שיתוף עמהם.

בין "הנני משחיתם" לבין "לא אוסיף להכות"?

מה פשר המושג חרטה אצל בורא עולם, מה יכול להתחדש ולגרום לו כביכול לשנות את דעתו ואופן הנהגתו את העולם?

לא נאצים

אם לא "נאצים" אז מה כן? האסוציאציה הקרובה לתודעה של העולם המערבי היא קישור בין החמאס לבין דעא"ש.

אחרי החורבן מתחילים מבראשית

לצד אמונת הייחוד, של הא-להים ושל האדם, מכילה פרשת בראשית את יסוד השניות בעולם.

"התנ"ך מפרש את עצמו"

על העושר הפרשני ועל המשמעות הרוחנית של יחסי הגומלין בין התורה לבין חיי עם ישראל לדורותיו.

חג הסוכות ותנועת התשובה

החגיגה החברתית-העממית של חג הסוכות בימי שיבת ציון יכולה לעורר השראה גם לזמננו

"תכלה שנה וקללותיה"

כדי להתמודד עם חוסר התקווה שבחתימת התוכחה בפרשת כי תבוא, צריך להמשיך ולקרוא את פרשת נצבים.

"מאורע אחד – פרספקטיבות שונות"

סיפור יציאת מצרים חוזר פעמים רבות בתנ"ך, בהבדלים גדולים או קטנים.

לזכור ולזהות את עמלק

לזכור את עמלק משמע לדעת לזהות את העמלקיות לחשוף אותה ולהלחם בה

לחיבור התורה והמדינה

פרשת שופטים עשירה מאד בנושאים של הנהגת העם והמדינה בארץ ישראל.

בין קדושה למלכות

מצוות רבות בספר דברים מציגות את ההיבט המיוחד שיש לקיום מצוות בארץ ישראל: ההיבט הממלכתי, הלאומי והחברתי.

עם קשה עורף

התכונה של קשיות עורף היא שגורמת לעם ישראל להיות ממרים, אבל היא גם גורמת להם להיות "עם ה'"

פנים רבות לתורה

ספר משנה תורה מרגיל את לומדי התורה, מוסרי השמועה ומקיימי מצוותיה, לחשיבה מורכבת

שיחה לתשעה באב: ספיישל שנאת חינם

יעל שבח והרב פרופ' יהודה ברנדס בשיח על שנאת החינם לקראת תשעה באב שיחול ביום חמישי הקרוב.

שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה

ראשיתו של המסע לארץ ושל נאום משה רבנו לפני הכניסה אליה, מעמידים את כינון מערכת המשפט כיסוד החשוב ביותר.

כסילים נודרים, חכמים מקיימים

אם יש סיכון שלא נוכל לעמוד בהבטחה, רצוי לשתוק. עדיף לעשות הרבה, ולדבר מעט

הקנאי שהפך לשוחר שלום

ברית השלום הפכה את פנחס מאיש מלחמה עם אויבי ישראל לרודף שלום – בתוך עם ישראל.

עמי, זכר נא מה יעץ בלק

אזכורי פרשת בלק וקללת בלעם בספרי הנ"ך מלמדים על חשיבותה של פרשה זו בתולדות עם ישראל ומשמעותה לזמננו

הזכות המוסרית על ארץ ישראל

יפתח הגלעדי הוא הדיפלומט והלוחם הראשון שעשה שימוש בידע היסטורי כדי להצדיק את זכותו של עם ישראל להתיישב בארץ ישראל.

כל העדה כולם קדושים?

יש אמת חסידית ברעיון של קורח, אבל היא אינה מעשית. בעולם הזה צריך הבחנה בין קודש לחול וגם הדרגה ובידול.

די לנרגנות

הנרגנות היא התכונה של המואסים בארץ חמדה, כנגד האמונה של יהושע וכלב, כי "טובה הארץ מאד מאד".

ולויים לשירם ולזמרם

אי אפשר להפריז בחשיבותם של השירה והנגינה בעבודת ה'.

"הגבל את ההר וקדשתו"

המתח בין הרצון להתקרב אל הקודש לבין החובה לשמור על גבולות כדי לא לחללו מחייב שמירה רגישה על איזונים עדינים.

נשיאת ראש

בני אדם אינם מספרים. לכן חובת הזהירות הגדולה במפקד ובמנין: לשאת את ראשו של כל אחד ואחד ולא להפוך את כולם לרצף מספרים.

חוזה החכירה

עם ישראל אינו בעלים על ארץ ישראל. קיבלנו את הזכות לחיות בה, תמורת התחייבויות שעלינו לעמוד בהן.

כהנים, חכמים ומלאכים

רבנים וחכמים, כמו כהנים ולויים, נדרשים להתנהג כמלאכי ה', על מנת שהעם יבקש תורה מפיהם.

עריות – המחלה החברתית

איסורי עריות אינם רק עבירות בתחום המיני, הם חלק מתופעה תרבותית רחבה המהרסת את החברה והעם בכללותם.

הרב פרופ' יהודה ברנדס:

צרעת הגוף, הנפש, ובשורת הגאולה

סיפורי הצרעת בתנ"ך מלמדים על הזיקה בין מצבו הגופני למצבו הרוחני של האדם ושל העם כולו. תיקון של שני המישורים הוא המפתח לגאולה.

עלמות לבן

האירוע המורכב של מוות בעיצומו של חג, מזמן דיון במורכבותם של החיים בכלל.

פסח לאומי – ממלכתי

חג הפסח אינו רק חג משפחתי-קהילתי, אלא יכול וצריך להיות גם חג ממלכתי רב-רושם. לשם כך נחוצה הכשרה מיוחדת.

לפני בוא יום ה' הגדול והנורא

צריך להתכונן היטב לפסח, כדי ששולחן הסדר יבטא את היותנו מוכנים להופעת ה' בעולם ולהשבת העבודה לירושלים

שינויים היסטוריים בדרכי עבודת ה'

ההבדלים בין המשכן לבין מקדש שלמה ובין מקדש יחזקאל מלמדים שדורות שונים נזקקים לדרכים שונות בעבודת השם.

מידות החסד והרחמים

כשעם ישראל שרוי בצרה, הוא אמור להפעיל את המנגנון הפלאי של י"ג המידות, על מנת להגדיל את כוחה של מידת החסד על הדין

המסתורין של האורים ותומים

הבעיה העיקרית של האורים ותומים היתה התלות בכהן שיפענח את המסר. פתח לערפול האמת הא-להית, אפשרות להסתרת פנים ולחופש הבחירה.

הרב פרופ' יהודה ברנדס

מקומו של עולם

שלמה המלך בונה המקדש מבהיר: ה' לא נמצא במקדש, אלא בכל המציאות ומעבר לכך. המקדש הוא כתובת עבור בני האדם, לפניה אל ה'.

שופטים הם א-להים?

שופטים נחשבים לא-להים, ומערכת המשפט אמורה להיות נשגבה וא-להית. אבל הם יכולים גם להכזיב, "וכאחד השרים תפולו".

ארץ רעשה, שמים נטפו

נתינת התורה דורשת תשומת לב גם לחווית הלמידה ולא רק לתכניה.

שירת האמונה

השירה המקראית מוסיפה פרשנות, העמקה ורבדים נוספים של משמעות לסיפורי התורה.

אהבת כלולותיך

יציאת מצרים יכולה להתפרש כחסד ה' עלינו, אבל גם כחסד של עם ישראל עם הקב"ה, וכן בימינו.

שפוך חמתך

מה בין המכות כאותות ומופתים לבין המכות כגילוי חרון אף ה', ומה בין ה"שפוך חמתך" על המצרים לבין הרחמים על ישראל

פרעה אז והיום

סיפור יציאת מצרים אינו רק סיפור גאולה מן העבר המחייב הודיה, אלא גם הנחיה לפעולה בהווה למאבק בפרעונים בני זמננו

הפרשנות הארצישראלית לברכת יעקב

הרמזים של יעקב אבינו בברכתו לבניו על אודות נחלותיהם בארץ מתפרשים ומתממשים בפרקי חלוקת הנחלות בספר יהושע.

על התגוששות ונגישות

המחלוקת טבועה בעם ישראל בשורשו, ולא תעלם עד שתתגשם נבואת אחרית הימים של הנביא יחזקאל

עדות ביהוסף שמו

אסף, משורר התהילים, מלמדנו שסיפור יוסף הוא סיפורו של עם ישראל בכל הדורות, עד ימינו אלה, ובימי החנוכה במיוחד

הייבום, מצווה גדולה וחששות בצידה

גם בסיפור יהודה ותמר, גם במצווה שבספר דברים וגם במגילת רות, כרוכה מצוות הייבום בהסתייגות וחששות.

בכיו של מלאך

כשהמלאך בכה והתחנן ליעקב, הבין יעקב שזו העת לבקש ולקבל מאת האלקים את הברכה המובטחת לו ובכך להשלים את נצחונו.

בין "ויברח יעקב" ל"ויעבוד ישראל"

חייו של יעקב בחרן, כמו אלו של עם ישראל בגלות, מתנודדים בין המישור הגלותי, היעקבי, לבין המישור הפנימי, הישראלי.

האחווה והאיבה

השנאה בין עשו ליעקב עמוקה מכל הסבר רציונלי, קדמה ללידתם ושורשיה נעוצים ביסודות הבריאה.