טראמפ מנסה להכריע את משטר האייתוללות בלי פלישה קרקעית. אם יצליח - זו תהיה מהפכה אסטרטגית.
המקלט שמתחת למבנה קרס והפך למלכודת מוות. אביהם עמד מעל קבריהם בשעה שירושלים רעדה מאזעקות.
אביו של רב סרן (במיל') אליאב עמרם אביטבול הי"ד שנפל בדרום לבנון מתאר כיצד קריאת המגילה הפכה עבורו לקריאה אקטואלית לאחדות לאומית
בדרך לכותל ברגע שבו נודע על פרוץ המלחמה, מפגש אקראי בירושלים הפך לתובנה על הפער בין ישראל לאירופה.
אחרי עשורים של היסוס, הברית האמריקנית־ישראלית מתייצבת בגלוי מול מוקד הרדיקליזם האזורי - ומאלצת את אירופה לעדכן את הדוקטרינה שלה
"יחד אנחנו מביאים אור גדול לכל מי שנטועה בו שאיפת החופש האנושית". למה ניסי מבצע שאגת הארי גדולים יותר מניסי פורים?
גולשת שהגיבה לאבינועם הרש גרמה לו לחשב מסלול מחדש ולהבין שלפעמים הרבה יותר חשוב מלהציב סימני קריאה בטוחים בסוף המשפט
הקהילות היהודיות בתפוצות עומדות מול הדילמה האם לבטל את חגיגות הפורים שתוכננו נוכח סולידריות עם מצב המלחמה בארץ.
מתוך הפסוק "ונהפוך הוא", עולה קריאה עמוקה: הודאה על הנס אינה רק שמחה על העבר, אלא מחייבת התעלות, חשבון נפש וקבלת אחריות
תמונה מלשכת ראש הממשלה חשפה: ראש השב"כ דוד זיני מחזיק בדיון ביטחוני את הספר "מנות הלוי".
יוזמה חדשה מבקשת להסדיר את הנעשה ברחבת הכותל - ומציתה מחלוקת עקרונית על חופש תפילה וזהות המקום.
ניר אורבך קורא להביט במגילה לעומק: אסתר ומרדכי אינם רק גיבורים היסטוריים, אלא מודל לאומץ לחשוף זהות יהודית גם במחיר אישי
חיזבאללה נותר ללא הנהגה מתפקדת, וזהו חלון הזדמנויות נדיר לכיבוש דרום לבנון וליצירת מרחב חיץ קבוע שימנע איום על יישובי הצפון.
דוד מ' וינברג מבקש להשיב את עומק המשמעות לשתיית היין בפורים, ולהציג אותה כעבודה רוחנית המבקשת להבחין בין טוב לרע.
במלאת שנים לנאומו המצמרר של פרופ' בנציון נתניהו בגיל 100, מציג יוסי אחימאיר את מלחמת "שאגת הארי" כהגשמת חזונו.
ניתן להתבונן פנימה ולזהות כיצד הנהגה אלוקית פועלת מאחורי מסך הטבע - כפי שנרמז במגילת אסתר.
על רקע פתיחת מערכה ישירה מול איראן והצטרפות חיזבאללה לירי, טוען בועז ליברמן כי זהו רגע מבחן לא רק להנהגה אלא גם לתקשורת
הרב יצחק נריה מציע להתבונן מחדש בדברי השולחן ערוך על אמירת עשרת בני המן בנשימה אחת - לא כבדיחה, אלא כהבנה עמוקה.
הניצחון על המן המודרני לא נמצא רק בחדרי המבצעים, אלא ביכולת שלנו להבטיח תפקוד ואחדות בזמן מאתגר
על רקע המבצע נגד איראן מתחדדת תחושת ההשגחה: איום שנבנה במשך שנים הופך למהלך שבו עם ישראל פועל בעוצמה ומצליח מעבר לציפיות
השנה זוכים לשמחת פורים מתמשכת - מי"א ועד ט"ו באדר. מה מלמדים שלושת הזמנים עלינו?
מאותו מקלט במרכז הרב: מהייאוש בשמחת תורה להכרה בגבורת ישראל
הרב יואל בן-נון מציג קריאה היסטורית נוקבת במגילת אסתר: הזכות שקיבלו היהודים להתגונן ניתנה ליום אחד בלבד, תחת שלטון זר.
ההצלחות הצבאיות והפגיעה באויבים משקפות ניסים גדולים, ביטוי לאהבת ה' ולעוצמת העם והחיילים, כחלק מתהליך גאולי מתמשך.
פניו של משה קרנו והוא בחר במסווה כדי שהעם לא יירא לגשת. מאז ועד היום, בני אדם עוטים מסכות - של נימוס, מקצועיות והגנה עצמית.
הרב מנחם מקובר קושר בין ימי הפורים למציאות ימינו - וקורא להתקדמות אל בניין המקדש.
סיפורי גבורה בלתי נתפסים, שעות ארוכות ללא מענה צבאי וטראומה שטרם שככה - כך נראה יום הטבח בקיבוץ חולית
שרת ההתיישבות מתארת מאבק בישיבת הממשלה למניעת הקפאת הקמת הערים החרדיות תילה וכסיף בנגב.
בימים מתוחים אלו, מבקש הכותב לשוב לימי מרדכי ואסתר ולבחון מה היה התיקון שהביא לגאולה.
פרשת זכור מצווה לזכור את מעשה עמלק, לא כדי להישאר בתוך כאב וטראומה, אלא כדי להילחם ברע ולבנות מתוכו מציאות טובה יותר
בשושן הבירה בימים ההם, החששות והפחדים היו כבירים ואמוציונליים יותר. בני ישראל בממלכה ההיא בחרו בעצת מרדכי - להתפלל
הצלחתו של מרדכי להביא לכינוס כל היהודים הייתה בחינה מוקדמת של יכולתם לעמוד במלחמה העומדת להיפתח מולם בגזירת המן
עמנואל בן סבו יוצא נגד החלטת אוניברסיטת רייכמן לשלב את רונן בר בתוכנית מנהיגות ציבורית-פוליטית.
בטור אישי וחד מתאר אבינועם הרש את הכיסא הריק שנשאר בכל סעודת פורים - הרווקים, האלמנים והגרושים שבוחרים להישאר לבד.
קובי אלירז מציג דילמה לא פשוטה: המשך נוסחת ימין מלא שמקדמת את ההתיישבות והרפורמות, או מעבר לקואליציה רחבה יותר
דניאל וינסטון טוען כי הנרטיב על “עם פלסטיני" קדום, לצד האשמות ב“אפרטהייד" ו“רצח עם", מהווים גלגול מודרני של עלילת דם.
רק חברה שמעלה על נס בשיח הציבורי שלה את חשיבות ההסברה, תגרום לכך שמקבלי ההחלטות יפנימו שהציבור מייחס לסוגייה חשיבות עליונה
שלמה קוק טוען בטורו האישי בערוץ 7 כי לא האיום האיראני הוא שמערער את הציבור - אלא מפלס החרדה שמוזרק מאולפני החדשות
הרצאתה של שקמה ברסלר בזכרון יעקב לוותה באבטחה כבדה ובתחושת ייאוש בקהל.
החרמת ביקור ממלכתי נתפסת בעיני רבים כמהלך יצרי שמרחיק את האופוזיציה ממעמד הנהגה ומכרסם באמון הציבורי.
הקמפיין הימני מזהיר מברית של בנט, ליברמן ואייזנקוט עם רע"ם - אך מהלך דומה נשקל בעבר גם על ידי נתניהו.
איש אינו יודע אם ומתי תיפתח מלחמה מול איראן, אך נדמה שהציבור הישראלי כבר נערך נפשית ליום שאחריה.
בין מטאטא לסכין חיתוך נחשף מאבק מוכר לכל הורה: איך מחנכים להסתפקות ולהכרת הטוב גם ברגעים הקטנים של היומיום.
ההתעקשות לשילוב נשים בשריון המתמרן חושפת אמת מרה: בג"ץ ותומכיו סבורים ששוויון מגדרי חשוב מכבודן של נשים ומיכולת הלחימה של צה"ל
נשאיר את המאבקים הפוליטיים לפוליטיקאים. ביחס לרפורמי הפרטי נפתח את הלב באהבה רבה ונאמץ את גישת הקירוב של חסידי חב"ד
"הציבור שאתם מנסים להנדס לו את התודעה בוחר בזהות יהודית גאה מול מצלמות האולפן". מרדכי דוד מול לוסי אהריש, בימים ההם בזמן הזה
מה שיישאר לנו מביקור ראש ממשלת הודו הוא הרבה יותר מהעולב התקשורתי בו סיקרו הערוצים את אחד הביקורים הדיפלומטיים המשמעותיים ביותר
הרב יצחק בן פזי הדהים את משתתפי שיעורו. קריאה חדשה ומקורית במגילת אסתר על בסיס הנאמר במגילה, ללא תוספות מן החוץ. ונהפוך הוא
בזמן שהשיח הציבורי עוסק בוויכוחים פנימיים, ביקורו של ראש ממשלת הודו מבטא תפנית אסטרטגית עמוקה לאחר היחלשות איראן.
כיצד יש לראות את ההינדואיזם לאור ההלכה? בירור עדכני מציג את ההגדרה כ"עבודה זרה בשיתוף" ומבאר את השלכותיה לבני נח.
העימות בין ארה"ב לאיראן אינו מתנהל בשדות קרב פתוחים אלא במלחמת זמן: סנקציות, הרתעה, סייבר ושחיקה מתמשכת.
סערת הזמנתו של הרב זרביב לישיבת ישיבת אורות שאול והתגובה הראשונית של הרב יובל שרלו עוררו ויכוח עמוק בציונות הדתית.
גם חוק הגיוס וגם הרפורמה המשפטית מדגימים עד כמה עמדות ציבוריות נגזרות מזהות פוליטית ולא רק מערכים.
משבר חוק הגיוס אינו נובע רק מהמחלוקת הביטחונית והחברתית, אלא ממנגנון פוליטי מעוות ומציע את מודל "הפתק החצי פתוח"
רעיון הנשיא כ"סמל מאחד" קרס נוכח המחלוקות הציבוריות האחרונות. במקום לעמוד מעל הפוליטיקה, הנשיאים מוצאים עצמם בלב הוויכוח
אמירת "אינשאללה" הפכה לסערה לא בגלל משמעותה המילולית, אלא בשל המטען הזהותי שהיא נושאת במציאות ביטחונית מתוחה.
תחליפי חלב חדשניים המדמים חלב מן החי בטעם, במרקם ואף בהרכב הכימי מציפים מחדש את שאלת מראית העין.
המאבק סביב הפטור ממע"מ ורפורמת החלב איננו רק דיון טכני אלא עימות עקרוני עם מוקדי כוח ותיקים.
ביקורת על הסיקור סביב רינת סבן מעלה שאלות על אמות המידה של התקשורת בישראל
