ביקור עומק בשני יישובי מיעוטים - חורפיש הדרוזית ולקייה הבדואית - חושף את הפערים העצומים שבין השתלבות אזרחית.
השמחה על חזרת החטופים מעורבת בכאב הגדול על ההזדמנות שהוחמצה. בין הקמפיין הרגשני שהכשיל אותנו לבין המהפך האסטרטגי.
מדוע במידה והייתי שר הייתי מצביע בממשלה בעד ההסכם למרות שיש בו גם בעיות רבות?
יעקב ניצן, אביו של סמ"ר גלעד ניצן הי"ד שנפל בעזה, קורא לזכור את הנופלים במלחמה - לצד השמחה על השבת החטופים.
המחיר הבינלאומי, סכנת התמשכות הלחימה לפחות לשנה נוספת, והלחץ האמריקאי מצמצמים מאוד את מרחב הבחירה של ישראל.
השרה סטרוק מתארת במאמרה את שמחת השחרור, ההישגים הביטחוניים שייחסה לפעולות הממשלה - אך גם בושה עמוקה מההסכם.
הרב רפי פוירשטיין משתף במסע רוחני מרגש בין זעקות השופר, השבר הלאומי והאמונה שבוקעת מלבבות מרוסקים.
הסכנה הגדולה בשחרור מחבלים כאלה אינה רק תיאורטית. היא מוחשית, קרובה, ומבוססת על היסטוריה כואבת שכבר חווינו.
השר רון דרמר הוא מופת של נבחר ציבור המבצע שליחותו שלא על מנת לקבל פרס, הבו לנו פרנסים המאירים את הדרך.
כשם שנתניהו וממשלתו יכנסו לספרי ההיסטוריה על הפירוק המרשים של הציר האיראני, כך יזכרו לשמצה על הפספוס המתמשך בגזרת עזה.
כמו ילדים קטנים: מדברים על ערך השלום - עד שזה מגיע להתנגשות עם תחושות, צדק והגיון.
לא המנהיגים יצרו את ההישגים, אלא הלוחמים, אנשי המילואים, המשפחות השכולות. אלה שלא מתראיינים ולא מופיעים בטלוויזיה.
כמו ביום הולדתו של יהונתן, הבן האהוב שלי שנהרג, רגשותיי לא מעורבים. תמונות חטופים משוחררים ימלאו את ליבנו רק אושר, שמחה וגיל
אם מישהו מהשמאל עושה הסכם עם אויבינו זה נורא ואיום. אם ביבי עושה אותו הסכם הוא זוכה לשבחים? חברי הקואליציה - אל תשקרו לנו.
מאיר אוחנה מתאר את הדיסוננס בין שמחת חג הסוכות לבין זיכרון הטבח של 7.10, ומציג את המחלוקת הציבורית סביב התאריך הראוי לציון.
בועז ליברמן מבקר את אוזלת היד המוסרית של המדינה כלפי משפחות נרצחי 7.10: "זה לא עניין של קצבאות - זה מבחן זהותי לחברה כולה"
תמונת הרוצחים המשוחררים מניפים את אצבעותיהם בתצורת 'וי' תהיה הניצחון של החמאס
קרעי עמד בפוסט שפרסם על משמעות הסוכה כסמל לאמונה ולנס שבתוך הטבע וחיבר בין גימטריית המילה "סוכה" לשמו של ראש השב"כ דוד זיני.
הקב"ה לפני שנתיים גילה לנו עד כמה ארעיים קירותינו, עד כמה קל לפרוץ אותם וכמה צער וחורבן נגרם כתוצאה מהאשליה שבנינו קירות יציבים
תוכנית טראמפ מציעה לסגור את המלחמה בעזה בדיל חלומי עבור ישראל: גם שחרור חטופים וגם להבטיח את כניעת חמאס.
בחג סוכות תשפ"ו אנו יכולים להביט אחורה לחג סוכות תשפ"ד ולראות בסיפוק כמה התקדמנו במסע המלחמה.
הדברים המרגשים שכתב אחיינו של מו"ל "הארץ", דוד שוקן, מוכיחים שאסור להתייאש לעולם מאף יהודי.
ישראל מבינה כי במציאות הבינלאומית הקיימת בשעת מבחן תצטרך כל מדינה "לעמוד לגורלה". האם מדינות אירופה ילכו בעקבותיה? ספק רב
עסקת החטופים המתגבשת עם סיוע אמריקני מגלמת הישג מדיני חשוב לישראל - אך גם מבחן ציבורי גדול.
הטקס שמארגנת תנועת 'קומו' מחר בערב תלוש מכל היבט יהודי. אסור שהוא יהפוך לטקס המרכזי של מדינת ישראל.
הוא בחר דירה בקומה עשירית בגלל הסוכה - אבל שכחנו במה באמת צריך להשקיע בחג
עלייה הרמן מציגה את הנתונים הקשים על פציעות הנפש בצה"ל וקוראת לפעולה מוקדמת למניעת אובדנות.
משה גוטמן מציע: לא להחזיר את הספינות לאירופה ריקות, אלא עם עזתים הרוצים לצאת מהרצועה.
אנו חיים בתקופה של נסים גלויים. מדינת ישראל הקימה צבא, בנתה כלכלה, פיתחה טכנולוגיות מתקדמות.
השאלות הקשות על תכנית הנשיא טראמפ, בהיבט הבטחוני, המדיני, וגם בסיכוי להשבת החטופים.
להתלונן זה טבעי, אבל הדור הבא יצליח לזוז גם בלי זה. הלוואי ונקבל על עצמנו להשתדל לא להתלונן. לעולם.
הציבור הישראלי טועה לחשוב שכל החרדים עשויים מעור אחד ורואה בהם משתמטים מלכתחילה. אבל יש בציבור ענק זה גם קולות אחרים.
"ההיאחזות בחיים היא מביאה חיים. המוכנות ללכת עם המציאות ולא להתווכח איתה, אולי זה החוט ששוזר את הכל". הכנה ליום הכיפורים התשפ"ו
לקראת יום הכיפורים ציטט הנשיא יצחק הרצוג את נבואת ישעיהו שהדגיש כי צום אמיתי אינו עינוי הגוף בלבד אלא שינוי מהותי בהתנהגות.
בחירת השיר "השם אוהב אותי" לשיר השנה משקפת תהליך עומק של מסורתיזציה: ישראלים חילונים מאמצים יותר סמלים, מנהגים ושפה יהודית.
ערב יום כיפור במעייני הישועה: הרופא הורה ליולדות לאכול ולשתות - מצוות היום. עשורים לאחר מכן, הילד שנולד אז שומר משמרת בעזה.
השר עמיחי אליהו במאמר חריף על מינוי האלוף דוד זיני לראש השב"כ: "זה לא רק על אדם אחד - זה מאבק על זהות המדינה".
יאיר גולן טרם נבחר לכנסת אבל כבר מתכנן "ניקוי אורוות" כלשונו בכל השירות הציבורי כולל הדחת ראש השב"כ. כך לא פועלת דמוקרטיה
לא זו הייתה צריכה להיות התוצאה. אחרי הרצח והזוועה היה ברור שנקבור את הרעיון המטורף של לאפשר לרוצחים מוצהרים - מדינה
25 שנה להפקרת קבר יוסף ולרצח הרב הלל ליברמן הי"ד, שיצא לציון מתוך תחושת שליחות ולא שב.
גם מי שאינו תומך בנתניהו חייב להבין שפגיעה בו בזירה הבינלאומית - היא פגיעה במדינה כולה, בייחוד בזמן רגיש בזירה המדינית והצבאית.
ביום הכיפורים הקרוב, כשהלבבות פתוחים, בואו נישא את מילותיו של גלעד בתוכנו, ונחליט גם אנחנו לבחור באהבה, בסליחה ובאחדות.
ביום הכיפורים אדם צריך להרבות בזכויות ישראל. מתוך כך אדם מכה על החזה של עצמו ומנסה לכפר על הדברים בהם הוא צריך להשתפר.
שתיקת שחקני הכדורגל הערבים מול איומי פיפ"א - ויתור על ערכים או פחד?
רגע מרגש של אחדות משפחתית ומסורת, תחת טליתו הגדולה של סבא ביום הכיפורים.
במדינה שבה שכירים זכאים לשבת "שבעה" בראש שקט, לעצמאים אין כתף להישען עליה בשעת אבל.
בעזרת שאלון טריוויה בוחן דוד מ' וינברג תרחישים ביטחוניים ומדיניים אפשריים לשנה החדשה בעקבות המלחמה ותוצאותיה עד כה
עתה נקלעה ישראל לנחיתות מדינית. בזירה הבינלאומית אנו סופגים מפלה אחר מפלה. אין די, מסתבר, בניצחון בשדות הקרב.
ה'כיבוש', אם בכלל היה כזה, הסתיים בכל מקרה בדיוק לפני 30 שנה, ב-ד' בתשרי תשנ"ו, 28 בספטמבר 1995.
חייבים למגר את תופעת חסימת הכבישים במחאות בשני צירים במקביל: מעצרים וקנסות וגם אנשים טובים, שיצעקו את צעקתם נגד החסימות.
במאמר שפורסם ביום השנה לפטירתו של הרב חנן פורת ז"ל, כותב השר סמוטריץ' על דמותו רבת הפנים של מי שהיה עבורו מורה, מנהיג וחבר לדרך
הרב יוסף זיני, אביו, מזומן לחקירה בעקבות התבטאויות ישנות, ונראה כי מדובר בניסיון סיכול פוליטי על רקע השקפת עולמו של הבן.
במאמר אישי ומרגש כותב הרב ליאו די, שאיבד את אשתו ובנותיו בפיגוע, כי השנה יש לעם ישראל הזכות להיכנס ליום הכיפורים בראש מורם.
לפעמים, דווקא אם מורידים את הראש ומנסים להתייחס לעצם העניין, מגלים שאפשר להצמיח ולמנף מהם דברים נפלאים!
כל ניסיון להכריז על ריבונות כעת הוא שגוי, כי ההכרזה תתפרש כאילו לא הייתה ריבונות קודם לכן.
הרשות הפלסטינית מקדמת בגלוי את אותה מטרה של חמאס - מדינה אחת מהנהר לים, והיא עצמה המכשול לשלום ונורמליזציה.
שני ספרים בני מאות שנים מספקים מסגרת מרתקת להבנת דרכו של נתניהו בפוליטיקה הישראלית.
גם כשהכהונה נקנית בכסף - המקדש לא ננטש. גם כשהצבא לא מושלם - ההגנה על ישראל נותרת מצווה.
יו"ר ועדת הביטחון בשלטון המקומי ולוחם שב"כ לשעבר, אבי נעים, תוקף את ההתנגדות למינוי האלוף אבי זיני לראש שירות הביטחון הכללי.
