המחיקה השקטה מאחורי הפרס
כך מצליחה ועדת הפרס להלל את אגם, ובו בזמן לרוקן את יצירתו מן היסוד שהוא עצמו מגדיר כליבתה
כך מצליחה ועדת הפרס להלל את אגם, ובו בזמן לרוקן את יצירתו מן היסוד שהוא עצמו מגדיר כליבתה


פחות לייק - יותר נחמד. כולנו יכולים לתרום לאחווה הישראלית הרבה יותר משנדמה לנו. וגם: מי מרוויח מהשנאה?

הרב אליצור סגל טוען כי לצד כשלי העבר, מתקבעת בישראל קונספציה חדשה - נרמול השכול והפציעות

בג"ץ העניק לממשלה חודשיים לגיבוש מתווה לוועדת חקירה, אך לצד זאת נשמעת ביקורת חריפה על עצם ההתערבות.
"אם נאמין, ייפתח לנו שער, כזה שיתברר לבסוף כשער שיועיל לנו". על רב המכר ששינה את העולם ועל סודו של רשב"י

כשצריך היה לבחור בין מחויבות לקב"ה ולהלכה לבין מציאת חן בעיני הציבור, בחרו רבני צהר בצד הנכון והקשה. כולנו חייבים להם תודה

מפלגת הציונית הדתית שספגה תבוסה צורבת במירוץ לאיוש כהונת הרב הראשי לתל אביב יפו חייבת להסביר מדוע הפקירה את הזירה לש"ס

במקום שיפור השירות לאזרח, ריבוי משרדים מוביל לשיתוק מערכתי ולבזבוז מיליארדים.

ד"ר צבי מוזס מציג ניתוח מקיף של המצב הפוליטי בימין, מצביע על תחושת וואקום הנהגתי וקורא להקמת "הבית היהודי השני"

פסיקת בג"ץ המחייבת את הצבא לשלב נשים בחיל השריון, היא צעד נוסף שמחריף את הפגיעה בצה"ל. איך הציונות הדתית צריכה להגיב?

כיצד משלבים בין תנופת בנייה רחבת היקף לבין חיזוק המפעל החקלאי והאחיזה בשטח.

המחנך אבינועם הרש מציף את הפער בין הציפיות מהנוער למציאות הדיגיטלית שמעצבת אותו.

פסיקת בג"ץ לביטול הטבות בסיסיות מעוררת ביקורת חריפה, בטענה כי היא פוגעת בילדים שאינם אחראים למעשי הוריהם.

נדב הלוי מבקר את חוק הגיוס וטוען כי הוא מבוסס על הנחות יסוד שגויות, שאינן תואמות את עמדת ההנהגה החרדית והמציאות בשטח.

הרב דרור אריה קורא לציבור החרדי שלא להיכנע ללחצים להתגייס, גם במחיר סנקציות כלכליות, ומזהיר מפני פגיעה קשה בעולם התורה

האם בנט ולפיד הם באמת שני צדדים של המפה הפוליטית? או שקריאת המפה השתנתה, והם בעצם תמיד היו באותו צד?

חשיפת הניתוח שעבר ראש הממשלה הציתה גל תגובות סוער, חלקן חרגו מגבולות הביקורת הלגיטימית והפכו לשיח עוין וקיצוני.

רצח ימנו בנימין זלקה עורר שיח ציבורי רחב, אך הכותב מבקש למקד את הדיון בשאלה העמוקה יותר: מי אחראי לחינוך הילדים?

הפער בין תחושת הציבור לבין אופי הסיקור התקשורתי מעורר שאלות על עומק הקרע והיכולת לגשר עליו.

בנימין זלקה ז"ל לא יצא לקרב. הוא יצא לעבודה. הוא לא ביקש לשנות את העולם רק ביקש התנהגות אנושית בסיסית. ועל זה נרצח בדם קר .

בעיצומה של מלחמה נוספת בלבנון, נדמה כי ההיסטוריה קוראת לנו לשוב אל אותו רגע מכונן. לא כהתרפקות נוסטלגית, אלא כהכרח אסטרטגי.

הלב הכבד של שופטי בג"ץ לא הופך החלטה מנותקת להחלטה נכונה. הוא רק מעיד על כך שהשופטים מודעים לבעייתיות. אבל מודעות איננה הצדקה

מפלגת הציונות-הדתית היא מפלגת ימין מלא שחוללה מהפיכה ביו"ש, אבל היא מגזרית. המערכת הפוליטית חסרה מפלגת ימין חילוני-ליברלי חזקה

אין כאן בשורה חדשה, אין תפנית אסטרטגית, אלא ניסיון למחזר מודל שכבר נוסה, אך לא הצליח לייצר הנהגה יציבה ובעלת שורשים.

הערת פתיחה - המאמר סטירי ויש לקוראו בהתאם.יש להוסיף את המילים "לכאורה", "מעין" ו"כאילו" לכל מילה שנייה לערך ובסופי משפטים.

לפיד מוותר על המקום הראשון בהבנה שהוא עשוי להימחק טוטאלית בבחירות הקרובות. בנט מוותר על בוחרי 'ימין שאינו נתניהו'. מי ירוויח?

בשנים האחרונות נחשפו פרשות ריגול חמורות שבהן ישראלים פעלו לכאורה עבור איראן תמורת כסף.

פרופ' גיל טרוי קורא לחזק את הקשר עם יהדות ארה"ב, להימנע מזלזול ולבנות ציונות זהותית משותפת לישראל ולתפוצות

פסקי הדין בבג"ץ 3003/18 ו-3250/18 עסקו במדיניות הפתיחה באש בגדר עזה, תוך התייחסות לנתונים על מעורבות פעילי טרור.

מכתב כואב שקיבל המחנך אבינועם הרש מרווקה ששיתפה אותו בחוויות שעברה עם רווקים שאירחה לשבת,

השרה סטרוק מתארת את הפער בין חששות בן גוריון לבין האמונה הגדולה שראתה בהקמת המדינה נס של תחיית המתים

כשאתה מאשים קבוצה בהריגת חיילים אתה מסיר ממנה את ההגנה המוסרית המינימלית שמגיעה לכל אזרח. זהו שיח של דמוניזציה, לא של דיאלוג

דקת דומיה בבתי הספר יכולה להיות רגע של עצירה לאומית והזדמנות לחשבון נפש ערכי עמוק

אליה ישיב ברינר קורא לישראל להתחיל בתהליך הדרגתי של ויתור על הסיוע הביטחוני מארה"ב, בטענה כי מדובר במהלך שיחזק את העצמאות.

הסרטון שביזה נערים חרדים הוא פרי באושים של הסתה ממושכת, אך אסור לנו להגיב בשיימינג אישי אלא עמידה על זכויותינו

בנצי גיספאן טוען כי הימין פועל מתוך תפיסות מיושנות שאינן מותאמות למציאות הפוליטית והמשפטית.

הציונות הדתית מחזיקה בערכים ובמשאבים, אך מתקשה לתרגם אותם לעוצמה בזירה הפוליטית בשל היעדר מנגנון מאורגן ומתכלל

עוד לפני ההתנתקות ריחף סימן שאלה על עתידם של שני היישובים הללו, שהיו מנותקים לחלוטין מכל גוש התיישבות.

ד"ר בכרך יוצא נגד קריאות האחדות בימין, וטען כי ההתנגדות להכרעת הרוב והטקס האלטרנטיבי ביום הזיכרון מעקרים את המסר הממלכתי.

לקראת ציון 250 שנה לעליית החסידים לארץ ישראל, נבחנים השורשים הרוחניים וההיסטוריים שהניחו את התשתית למדינה.

מצבות יהודיות שנעקרו מבית העלמין במונז'ואיק ושובצו בקירות מבנים בברצלונה משמשות עדות אילמת למחיקה מכוונת של זיכרון יהודי.

כשהצד השני במחלוקת לא יודע לתקשר את עצמו - מחובתנו לעזור לו, בשפה קלה ונעימה שהוא מצליח להבין.

אבינועם הרש בוחן את גל ההתעניינות סביב ארי שפיץ, ומצביע על שינוי עמוק בקרב רווקות המגזר שמחפשות חוסן, משמעות וגבורה.

אחרי 24 שנות נישואים קשים ברחתי עם ארבעת ילדיי, נלחמתי לשמור על יהדותנו והשגתי עצמאות בעזרת יד לאחים.

מתוך תהומות הזיכרון, אנו פוסעים אל שערי יום העצמאות. איננו שוכחים, גם ברגעי שמחה משפחות השכול עמוק בלבנו

78 שנה לאחר הקמת המדינה, מנכ"ל הציונות הדתית משרטט את מפת הניסים של מדינת ישראל: כלכלית, ביטחונית וחברתית

הרב חגי לונדין מציע פרשנות אקטואלית להפטרת יום העצמאות - לאור הישגיה של מדינת ישראל במלחמתה מול אויביה

צבי פישמן משתף כיצד הוא מתמודד עם תגובות קשות מיהודי התפוצות, ומציע להפוך אותן לסמל של תיקון ביום העצמאות.

דרך העיון בקינת דוד, מציג הרב צוקרמן תפיסה מורכבת של הנהגה: שילוב בין ביקורת, זיכרון וכבוד לאומי.

הציונות הדתית בין שליחות לשוליים: מדוע תרומה לאומית ומצוינות אינן מתורגמות לייצוג בזירה הרבנית העירונית

הכאב הוא תהום. הוא נוכח בכל רגע ורגע בחיינו, וזר לא יבינו. ביום זה, יש לנו ציפייה ותביעה מראשי מדינת ישראל.

תהילה אליצור, אשת מילואימניק וממובילות פורום "שותפות לשירות", מתארת מציאות של מאות ימי מילואים ומאבק ציבורי לשוויון בנטל

אלון בלוך כותב על דמותו של סמ"ר אפרים יכמן ז"ל, המשלבת התבוננות פנימית לצד קטעים מיומנו, החושפים חיפוש עמוק אחר הקשבה עצמית

חיילי וחיילות גדוד המאנ"ח המטכ"לי התכנסו במחנה שורה לערב טעון ברגש, בו שיתפו בהתמודדות עם הטיפול בחללי צה"ל.

לא רק בכנסת: המשבר של יאיר לפיד מחלחל לשטח ומטלטל את יש עתיד גם ברשויות המקומיות

יש משפחות שלא נכנסות ליום הזיכרון. הן חיות בו כל השנה, נושאות את הכאב, את הגעגוע והזיכרון. הערב, עם שלם מצטרף

סיפורם של 93% מהחילונים שממשיכים להניף את דגל ישראל למרות תחושות ניכור, מחלוקות פוליטיות ומשבר חברתי עמוק

מול המשטר האיראני שמונע מאידאולוגיה עיקשת ותודעת ניצחון מתמדת השיחות האחרונות נראות יותר כמו דחיית העימות הבא מאשר פתרון אמיתי

שני סיפורי גבורה - מ-1948 ועד היום - מציפים את המחיר הכבד של העצמאות ואת הצורך הדחוף באחדות.

דניאלה וייס טוענת כי ההצהרות על פירוק חיזבאללה באמצעים צבאיים או מדיניים מחטיאות את העיקר.
