בין בודפשט לירושלים, בין מדיאר לבנט
האם הרמיזות החוזרות ונשנות לזהותו המקומית של נפתלי בנט כגרסה פרובינציאלית של מדיאר מפספסות את ההבדלים הקטנטנים בין השניים?
האם הרמיזות החוזרות ונשנות לזהותו המקומית של נפתלי בנט כגרסה פרובינציאלית של מדיאר מפספסות את ההבדלים הקטנטנים בין השניים?

העם שלנו חכם יותר מפרשניו ולשעבריו. הוא מבין את גודל ההישג, את המשמעות של כל יום של כתישה באיראן והצורך למגר את חיזבאללה וחמאס

הכל היה שם לאחר אישור חוק הבוררות: הוצאה מהקשר, הפצת בורות ושנאה, דה לגיטימציה פרועה והסתה ברברית. רק אמת לא הייתה

מדוע בישראל גובר הלחץ לסיום מוקדם של המלחמה ומעלה אפשרות לחשש עמוק יותר מהשלכות הניצחון.

מכתבו של השופט סולברג לפרופ' כהן-אליה חושף את עומק המשבר במערכת המשפט - ואולי גם את החשש האמיתי מטראמפ.

מדוע הפרשנים באולפנים מתקשים שוב ושוב לחזות את מהלכיו של דונלד טראמפ? הכותב טוען כי הסיבה עמוקה יותר מאג'נדה פוליטית

אם אנחנו רוצים להשלים את המשימה ולנקות את קן הנחשים עד תומו, אנחנו חייבים להתאזר בסבלנות ולאפשר שקט ציבורי להנהגת המדינה

מה שיישאר לנו מביקור ראש ממשלת הודו הוא הרבה יותר מהעולב התקשורתי בו סיקרו הערוצים את אחד הביקורים הדיפלומטיים המשמעותיים ביותר

סיפור הרפורמה מספר על הכוח הבלתי נתפס של לוביסטים, שמשפיע על חלק גדול מנבחרי הציבור מימין, לפעול נגד רצונו של קהל המצביעים שלהם

אבי גרינצייג יוצא נגד מה שהוא מכנה "מסע ציד תקשורתי ומשפטי" שנועד לפגוע בראש השב"כ הנכנס, דוד זיני.

תחסכו ממני את הצורך למחות על מרדכי דוד, יש לי ברשימה לפניו עוד כמה עשרות, או מאות, שהתנהלו באופן חמור לא פחות

אבי גרינצייג מבקר את הדיון שנערך בבג"ץ בנוגע לסגירת גל"צ וטוען: אין קשר בין חופש העיתונות לקיומה של תחנת רדיו צבאית.

הנחייתה השגויה של היועמ"שית בנוגע להפגנות היא השורש ממנו צומחת האנרכיה ברחובות, והיא שהובילה בעקיפין למותם של שני נערים בדריסה

יש כמעט קונצנזוס פרשני שלישראל אסור להתערב באיראן, לא להפציץ, לא לערבב ואפילו לא להשמיע דעות, בקושי לשמוח מותר, וגם זה בשקט.

אבי גרינצייג מותח ביקורת חריפה על נאומו של אהרן ברק, אותו הוא מתאר כ"שפן מהכובע" שנשלף כדי לחדש את מחאת השמאל הדועכת.

פסיקת בג"ץ לא מותירה לממשלה שום ברירה אלא לפעול: להדיח את היועמ"שית לשעבר ולהתעלם מהפסיקה המפוקפקת בעניינה

אבי גרינצייג תוקף את מסע ההכפשות נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד, ומשווה את המתקפה לזו שספג בעבר האלוף דוד זיני.

אבי גרינצייג יוצא נגד ההתקוממות על חוק הגיוס החדש, ומזהיר: ההתנגדות לא משרתת את הערכים שלנו, אלא את מטרות השמאל.

גם כשאתם רואים את השמאל כולו יוצא נגדכם, זה חסר משמעות. זה רק אומר שהיה איש אחד שהחליט שצריך לתקוף אותכם, וכל העדר הצטרף

אבי גרינצייג יוצא נגד מה שהוא מכנה "מתקפה מתואמת" של חדשות 12 על רקע חסימת גיא פלג ומזכיר אירועי אלימות של השמאל בשנים האחרונות

ייתכן שיפעת תומר ירושלמי הצליחה לעבוד על היועמ"שית, אבל סביר יותר שבהרב-מיארה מעורבת באירוע עד צוואר.

העצרת שהתקיימה בירושלים סומנה כ'נגד הגיוס', אך בפועל עסקה במחאה נגד רדיפת בחורי ישיבות ובמעצרם השרירותי.

למרות תמיכתו העקבית בהחלת ריבונות על יהודה ושומרון, אבי גרינצייג מותח ביקורת חריפה על הדרך והעיתוי שבהם מקודמות ההצהרות בנושא

עסקת החטופים מסמנת את סיומה של תקופה קשה - ותחילתה של עידן חדש שבו ישראל יצאה חזקה, משוקמת, מרתיעה ובעיקר - מנוהלת ביד בטוחה.

חכו לתשובת חמאס, וגם אז, מבחינה אלקטורלית ואידיאולוגית - עדיף שתישארו בפנים, גם אם הריבונות תתעכב וההתיישבות בעזה לא תתחדש

ישראל חייבת לחסל סופית את חלום הבלהות של מדינה פלסטינית, ואל תדאגו, העולם דווקא יעריך את הצעד ויירתע

המאמץ לטשטש את חומרת וגודל האירוע, נועדו למטרה עמוקה יותר - להחביא את האלימות הפורחת בשמאל, גם כאן אצלנו.

אבי גרינצייג מותח ביקורת חריפה על היועמ"שית, הפרקליטות ובתי המשפט, שלטענתו מגבים בפועל מעשי אלימות מצד מתנגדי הממשלה.

חרדים או קפלניסטים, ערבים או נוער גבעות, כל מי שחוסם כביש ראשי חייב להיות מפונה מיד, גם תוך הפעלת כוח.

ההצעות ל'רשת ביטחון' או 'ממשלה חלופית' לא מחזיקות מים, אין להן שום משמעות אמיתית או היתכנות, והן רק מבססות מסר אחד

אין דרך עדינה לומר את זה: החלשה של מדינת ישראל וכלכלתה משחקת לידיים של חמאס, מסכנת חיי חטופים ולוחמים ולא משרתת שום דבר

פיטוריה של מיארה ופסיקתו של השופט כבוב מספקות לממשלה שני מקרים בהם היא חייבת ללכת עד הסוף, כולל הסיכון של 'התנגשות רשויות'.

קמפיין ההרעבה, לא רק מתעלם מהסיבה והתוצאה ומחטאי העזתים, אלא בעיקר לא מעניין את האזרח הישראלי השפוי.

טבח הדרוזים והמעורבות ישראלית מחדדים את הצורך להגיע לשלום מתוך עוצמה עם השכנה בצפון. זה ידרוש מג'וליאני ויתורים כואבים.

היא לא מפלגת ומסוכנת והיא לא לוחמת, אלא אמא שעושה הכל כדי להחזיר את בנה מידיהם של הברברים. הצבועים שנחשפו אמש הם אלו שהשתמשו בה

נשיא ארה"ב פשוט מציב בפנינו תמונה בהירה של איך נראה משפט נתניהו בפרספקטיבה רחבה יותר.

בחירתו של טראמפ התגלתה כנס לעם ישראל ונתניהו ניצל זאת כדי להיכנס לספרי ההיסטוריה כמי ששינה את המזה"ת וחתום על הישג בלתי נתפס

התקשורת הישראלית מפרשנת את נשיא ארה"ב במאה אחוזי כישלון. הם אפילו לא מנסים להבין את האיש, רק למכור את התקוות האישיות שלהם

חוק הגיוס לא נועד לגייס חרדים אלא למנוע פלונטר פוליטי. מי שמערים קשיים, הוא פופוליסט שמחפש לייקים מקפלן ועובד בשירות היועמ"שית.

התמנה על ידי ממשלה ימנית וראש ממשלה שהשמאל מתעב, לא שגה בקונספציה, מגיע ממשפחה מזרחית ושומר מצוות. מסלול הדמוניזציה לאלוף זיני

אני לא אוהב את הכנסת הסיוע ההומניטרי, אבל כך גם ביבי וסמוטריץ' ובן גביר, ואם בכל זאת הקבינט תמך - כנראה יש עוד שיקולים קריטיים.

קמפיין הדרכון הזר והחמיצות שהתקשורת משרה סביב שחרורו של אלכסנדר מוכיחים שוב: לא החטופים מעניינים אותם.

אם יו"ר ועדת חוץ וביטחון ייצמד לעקרונות השר כץ, הוא יוכיח את רצונו בפתרון סוגיית גיוס החרדים. אם יחפש הקצנה, פניו להפלת הממשלה

העובדה שראש השב"כ לא מצליח לייצר מסמך פחות מפוקפק מהתצהיר שהגיש, מלמדת משהו על האיש

המחלקה היהודית בשב"כ עוסקת בנושא מומצא של 'טרור יהודי' ואין פלא שהיא מתדרדרת לפעילות פושעת ואנטי דמוקרטית.

את הרפורמה צריך להחזיר לשולחן במסלול אלגנטי ומחושב בסיוע סער, ויש לקוות שגם שופטי בג"ץ הבינו את המסר.

דמוקרטיה היא קודם כל שלטון של העם ובידי העם, ושום פלפול משפטי לא ישנה את זה. וגם: מסר קטן לאדמו"ר אהרן ברק ואזהרותיו המסוכנות

לא להתפשר, לא למצמץ, לא להתרגש: הממשלה חייבת להשלים את הדחתם של בר ומיארה, ותהיה המחאה והנזק שהיא תנסה לגרום לישראל מה שתהיה

השלמת הליך הפיטורין של היועמ"שית הוא צעד מתבקש, אבל אם לא נשכיל להגדיר את כוחו של היועמ"ש הבא, נקבל צאצאים רוחניים של מיארה.

לא היה צריך להיות חוזה בכוכבים כדי לנחש שטראמפ ימשוך לשלום כפוי באוקראינה - ולא, אין שום סיכוי שזו תהיה ההתנהלות מול ישראל

זוועות ה-7/10 חלחלו בעקיפין גם לאירופה: הימין שיודע לומר בבירור מי הטוב ומי הרע במזרח התיכון ובכלל - מרוויח גם בקלפי.

היחס לצווחות הבהמיות של ח"כ ביטון על אחות שכולה מוכיח: הימין נדרש לסטנדרטים מוסריים מומצאים שאף אחד אחר לא מתייחס אליהם

תמיכה מוחצת בעמדה הישראלית, העלאת הרעיון לטרנספר עזתי, הצבת אולטימטום והחמרת הסנקציות מול איראן, נתניהו לא היה יכול לבקש יותר

ישראל צריכה להוציא את המקסימום משלב א' בעסקה, אבל בשום אופן לא ללכת לשלב של התחייבות שתשאיר את חמאס בחיים כמי שמחזיק ברצועה

תהליך "מינוי" השופט עמית הוא עלבון לדמוקרטיה. השופטים בחרו להתעלם אפילו ממראית עין של לגיטימציה ציבורית כשבחרו בקולגה לתפקיד

צריך לתת לרמטכ"ל קרדיט על 14 חודשי לחימה, אבל גם לבקר אותו על חוסר ההבנה של מעמדו ביחס לדרג המדיני. ועוד שלוש הערות בשוליים.

זו לא עסקה מושלמת, רחוק מאוד מכך, אבל יש גם נימוקים טובים לתמוך בה בכל זאת ובלית ברירה

המהלך של לוין וסער עשוי להועיל פוליטית לשניהם: שר החוץ יקבל חותמת לשובו להנהגת הימין ושר המשפטים יחווה 'תחיית המתים' פוליטית

יכול להיות שבן גביר צודק בדרישות התקציביות, אבל המסלול שהוביל לאירועי האתמול מוכיח שהוא טועה בהתנהלות הטקטית והפוליטית

ארבע סיבות למה אסור להתרגש מהאיום הנוכחי של 'בריחת מוחות' אם הממשלה תחדש את חקיקת הרפורמה המשפטית.
