בין יציאת מצרים לניסי ימינו
מבט אמוני על הגאולה ההולכת ונגלית
קרבן התודה מלמד אותנו שלא רק הישועה מחייבת הודאה, אלא גם עצם ההצלה והאפשרות להמשיך לחיות ולפעול בעולם
קרבן התודה מלמד אותנו שלא רק הישועה מחייבת הודאה, אלא גם עצם ההצלה והאפשרות להמשיך לחיות ולפעול בעולם

ממעמקי המנהרות בעזה ועד לשיא הרוח של בית המקדש - על הסוד המאחד של עם ישראל

השבת, המשכן, ברית המילה ועבודת המקדש הם יסודות הקדושה - אך פיקוח נפש גובר עליהם.

מחיצה איננה הפרדה חברתית אלא יסוד רוחני המבטיח את קדושת המחנה ושמירת הזהות.

מנורת הזהב מלמדת: כל החכמות מכוונות אל אור התורה.

השבת איננה עוד מצווה, אלא אות ברית נצחית בין הקב"ה לישראל - ומה דינה של אומה אחרת?

בפרשת בשלח אנו לומדים שהאמונה אינה רק רעיון תיאורטי, אלא כוח חי שמתגלה ברגעי הקושי הגדולים ביותר.

על סוד כוחה של מכת הארבה, מצוות סיפור יציאת מצרים, ובניין האמונה והזהות היהודית דרך שלשלת הדורות - מאב לבן מדור לדור.

ארבע לשונות הגאולה מלמדות שהשחרור האמיתי איננו רק גיאוגרפי אלא נפשי ורוחני.

עו"ד שלום וסרטייל מבקש לעמוד על עומקם של תהליכי הגלות, השעבוד והגאולה - ממצרים ועד ימינו.

יעקב אבינו חידש את החולי כדי שיזכה האדם להיפרד מבני ביתו לפני מותו ולא ימות בפתאומיות.

הבושה מונעת עבירות - בין אם מהחשש מבני אדם ובין אם מהיראה מה' עצמו. מעלה עליונה היא הבושה מפני ה'.

כוח הערבות ההדדית הינו כח נפלא הנמצא רק בעם ישראל ועליו תפארתו, אך ערבות כשהיא מתקיימת בארץ ישראל היא מושלמת יותר.

קריאת שמות, קניית קרקעות ויזמות: ההתיישבות בימי האבות הייתה מודל לדורות

במפגש בין עשו ליעקב, העדיף עשו את הדורון על פני מלחמה. ובאמת, מה בוער לו?

יעקב אבינו מתמודד עם שקרי לבן ומוריש לבניו את סוד ההליכה בדרך האמת

מול תכניות בינלאומיות ל"יום שאחרי" בעזה, מציג המאמר עיון בפרשת תולדות, שם מקבל יצחק אבינו תכנית אלוקית כוללת

זכות גדולה להיקבר באדמת הקודש - האדם נשאר קשור לארץ ישראל גם לאחר מותו

אברהם הוא עמוד החסד; על אף כאבו ביום השלישי למילתו כשהוא יושב בפתח האוהל כחום היום, הוא רואה שלושה אנשים נצבים.

עיון אמוני ועמוק בפרשת לך-לך שופך אור על לידתו של ישמעאל, הדמות הראשונה בהיסטוריה שנולדה כדי לשנוא את ישראל.

נח מצא חן בעיני ה' אך סגר את תיבתו. אברהם יצא לעולם, ורבי עקיבא מסר נפשו ללמד תורה. שלושה דורות של אמונה ושלוש דרכים בעבודת ה'.

מכל אומות העולם המתוארים בברכת יוצר-המאורות, בחר הקב"ה בעם הקטן ביותר, להיות אור לגויים.

גם ביום מותו, נאבק משה בגזירת אי כניסתו לארץ. ומה עשתה השמש? סיפור מדהים מהמדרש

בטור מיוחד לשבת שובה, מביא עו"ד שלום וסרטייל שילוב של פרשת השבוע, ההפטרה, אירועי השנה האחרונה וקריאה מעשית.

למה הדין קודם למחילה, כיצד התשובה היא יסוד הבריאה, ומה מקומן של מלכויות, זיכרונות ושופרות במסע אל שנה חדשה.

ממעמד הר סיני ועד פוגרומי דורנו - המפתח להבנת האנטישמיות טמון בייעוד ישראל כעם נבחר.

התורה אינה נרתעת ממלחמה - אך דורשת שתהיה יוזמת, מוסרית וקדושה.

פרשת שופטים מחדדת את התלות שבין מינוי שופטים ושוטרים כשרים לבין עצם הישיבה בארץ ישראל.

פרשת ראה מציבה בפנינו מראה: שמירת המצוות היא לא רק עניין אישי אלא תנאי לאומי לחיים של ביטחון, אחדות ושגשוג בארץ ישראל.

שבעים צאצאים היו לנח משלשת בניו, שם חם ויפת, ומהם יצאו שבעים אומות העולם. שבעים אומות שאמורות היו לעבוד את ה'

התבוננות בעוצמתה של תפילה מהתורה ועד ימינו, עם הדגשים ממשה רבנו, חכמי ישראל ואירועי דורנו.

חשובה התוכחה. וכידוע בית מקדש שני, הגם שעסקו בתורה, חרב בגלל שנאת חינם, לא רק שנאת חינם אלא גם ובעיקר בגלל מה שזו גרמה

כל ישראל מחויבים ב'לא תקום ולא תטור', ב'ואהבת לרעך כמוך', תוך הקפדה יתירה על יחסים שבין אדם לחברו

קנאותו של פנחס הצילה את העם, אך פסלה אותו מעמדת הנהגה, מאחר ומנהיג ישראל חייב גם לדעת לשפוט בצדק וללמד סנגוריה על בני עמו שחטאו

תלמידי אברהם מתבוננים בדורות הקודמים בענווה ולומדים מהם, בעוד תלמידי בלעם מתנשאים על אבותיהם ודוחים את מורשתם.

הנגיעה האישית והקנאה הוציאו את קרח מדעתו, כאמור במסכת אבות, "הקנאה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם"

עשרת המרגלים ביקשו להוריד את מעלת ארץ ישראל לדרגת "רגל". לא כן כלב ויהושע שרוח אחרת הייתה עמהם

מעלת מסירות הנפש על קידוש השם, היא למעלה מכל לימוד תורה, כי כשאדם מישראל נהרג על קידוש השם, זו מסירות-נפש על עצם היותו יהודי

ברכת הכהנים אינה ברכה רגילה, אלא שליחות חיה - להעביר את אהבת ה' לעם ישראל.

בפרשת במדבר אנחנו למדים על מהותו של המפקד הישראלי שאינו עוסק בסטטיסטיקה אלא ביעוד, בחשיבותה של המשפחה והמהות הפנימית

שלוש מצוות ערבות בפרשת בהר - בחוקותי מציירות מדרג מוסרי מחייב: לא להמתין לנפילה אלא להחזיק, לא לעמוד מהצד אלא להיות אח.

מה בין קדושת הכהנים לפרשת המקלל? עיון בפרשת השבוע מגלה אתגר כפול: שמירה על קדושת המחנה והזהות הישראלית

דווקא בעידן שבו תוחלת החיים עולה והביקורים בבתי האבות פוחתים, מצוות "והדרת פני זקן" מקבלת משמעות חשוב מאי פעם.

בשנת ה-77 לעצמאות ישראל: מבט מאזן על חוסנו של הבית הלאומי בעת משבר ביטחוני, על אחדות בזמן מחלוקת

פרשת שמיני פותחת פתח להבנת גבולות הרגש והרצון הדתי, וחושפת את הסכנה שבסטייה קלה מציווי ה'. מסע של מסירות, דיוק וציווי שמעל השכל

לקיחת האחריות של הקרבונות הבאים בעקבותיה ומשמעותה עד ימינו אנו, על חובת האחריות והצורך בלקיחתה.

האם די בתפילה במקום הקורבנות? מדוע דווקא ספר ויקרא הוא הראשון הנלמד בילדות? וכיצד קורבן הפסח מחבר בין הפרט לכלל?

מפרשתנו נלמד לקח מנהיגותי מרחיק רואי: איך משה רבנו חינך לאתיקה ציבורית, אמינות מוחלטת ושקיפות מלאה בניהול משאבי הציבור.

פרשת ויקהל מלמדת אותנו על היחס והאיזון הנכון בין עבודה, יצירה ומנוחה בעולם בכלל ובעבודת ה' בפרט.

השבת קודמת לחטא וגם מתקנת אותו. היא המענה לכל נפילה רוחנית, והיא שמאפשרת לנו להתרומם מחדש ולהתחבר אל הקדושה

מדרגת מסירות-הנפש של משה-רבנו לכלל ישראל, הייתה כה גבוהה, באופן שביקש לקרב את הרחוקים, ואפילו את ה'ערב רב'.

רוח ההתנדבות, מניעה את הלוחמים בימינו המתנדבים בעם ומוסרים נפשם למען עמנו, מסע מרתק מהמשכן ועד לשדות הקרב בימינו.

בכנס ירושלים דיבר עו"ד שלום וסרטייל על חשיבות שילוב ערכים בתכנון בנייה ועל התאמות הלכתיות: "נדל"ן הוא לא רק עסק – הוא חזון".

שלושת המפתחות למערכת משפט מאוזנת -מינוי דיינים ראויים, עשיית פשרה והנגשת המשפט לכל.

מחותן מעבר לים המכיר את המזרח התיכון מציע פתרונות - על שמיעה חדה ממרחק והבאתה לכדי מעשה.

מקריעת ים סוף ועד חרבות ברזל: מה מלמד אותנו התזמון של שירת הים ומתי יגיע הרגע שבו גם אנחנו נוכל לפרוץ בשיר?

אין לאדם חלק בתורת משה-רבינו, עד שיאמין שכל הדברים והמקרים הקורים לנו, הם נסים.

לאורך ההיסטוריה היהודית ראינו כי הסתמכות על האומות והתעלמות מרצון ה' הביאו למורכבויות גדולות, והליכה בדרך האמת שהביאה את הברכה.

פרעה, הבין שקריאת השם ביהדות היא קריאה לייעוד הולד הנולד ששמו יעיד עליו שבא לעולם לקרוא בשם השם, בכל מקום ובכל שעה.

ברכות יעקב לבניו מלמדות אותנו שיעור נצחי על חשיבות השילוב בין בין אחדות הכלל לייחודיות הפרט
