ביציאה מאפילה לאורה מתגלית גבורת עם סגולה
ישיבתו של יוסף בבית האסורים בפרשת השבוע והתגברות האור על החושך בחג החנוכה מזמנים לנו בירור
ישיבתו של יוסף בבית האסורים בפרשת השבוע והתגברות האור על החושך בחג החנוכה מזמנים לנו בירור

מעלת מסירות נפש על קידוש השם היא למעלה מכל לימוד תורה, כי כשאדם נהרג על קידוש השם הרי הוא 'חלק אלו-ה ממעל' - אחד עם הקב"ה ממש.

נוהג בעולם הוא ששלימות הגוף מצריכה ממון כאמצעי לכך. אך יש ואדם נסחף אחר הממון, והופכו לעיקר ואת גופו לטפל.

עם ישראל נאבק להצבת עולם טוב מול עולם רע, שכולו שקר-לבן המונע מאינטרסים אנוכיים

רבים העמים שמספרם יגדל בהרבה מעם ישראל, אך אלה ייעלמו כלא היו, ומנגד עם-ישראל יחיה לנצח.

המקומות שלא יוכלו לומר גזולים הם: מערת המכפלה, מקום בית המקדש ומקום קבורתו של יוסף

"כשהיראים לדבר ה' והיראים פחות נמצאים יחדיו בתוך העיר, בתוך העם, ומתנדבים לעשות חיל, בוא תבוא ברכת ה'".

אברם, על אף שהיה עשיר במקנה, בכסף וזהב, לא חשב לרגע לפדות את אחיינו לוט בכסף.

אצל אנשי החמס גובר חומרם על שכלם תדיר עד שדרכם נעשית טבעית, כדי השחתת הארץ

על פני תהום - זו מלכות אדום הרשעה, ובהמשך נברא ישמעאל, המוכיח חדשים לבקרים שברכתו היא 'והוא יהיה לפרא אדם'.

כשאדם מישראל נהרג על קידוש השם, זו מסירות נפש על עצם היותו יהודי, ויהודי הוא 'חלק אלו-ה ממעל', בבחינת אחד עם הקב"ה.

בקריאת ה' למשה לעלות להר העברים ולראות את הארץ, נעשה עמו חסד גדול, כי הייתה זו ראיה של ארץ-ישראל של מעלה ושל מטה.

אינה דומה אחריותו של איש פשוט המקבל עליו לשמור את כל המוטל עליו כיהודי, לאחריות ראש השבט, הזקן או אף השוטר

שימוש בנשק הפילוג אמנם הביאה על עמנו מדנים, על אף שהשיטה הביאה למרבה הצער ריב ומדון, היא מעולם לא ניצחה את עם הנצח

אויבי ישראל הם אויבי ה', כי הם נלחמים ביצירה המופלאה של הקב"ה, שהרי נלחם הוא באומה הישראלית בראשית גיבושה.

התורה מלמדת כי חשוב שהשופטים יהיו ידועים לציבור, שגדלו ביניהם, לכך נאמר: 'וידועים לשבטיכם'.

'יש הבדל בין עבודת ה' ובין עובד לבשר ודם, כי העובד בשר ודם, לא ישמח בעבודתו מצד שאינו בטוח שיקבל עליה שכר. לא כן עבודת ה'

דור הדעה, חרדו, תורה מה יהא עליה, שהרי בא"י יהיו עסוקים וטרודים בחיי שעה, ואולם לא ידעו הם מה כוחה של ארץ-ישראל.

הקב"ה ברא את כל בני-האדם והוא דואג למציאות כולה, אך כמו בצבא, יש כוח מוביל והוא עם ישראל

הממנים שופטים ודיינים הם העם! לא המנהיג, לא שופטים מכהנים, ואף לא נציגות עורכי הדיינים.

כח הדיבור באדם הוא גדול מאד. אבל, בגלל המעלה המיוחדת של הדיבור, החטא בו, אף הוא חמור מאד.

קיים תנאי בסיסי לקנאה טהורה, והוא שכל קנאותו של המקנא הינה לאלוקיו, ורק לאלוקיו, ללא כל עירוב של נקמנות או כל נגיעה אישית.

הבושה הינה מתנת א-לוה ממעל שניתנה לאדם וחווה כצידה לדרך עם גירושם מגן עדן לעולמנו.

בפרשתנו מתחילה סידרת חינוך מופלאה של המהפך המתרחש בתום שלושים ושמונה שנה מיציאת מצרים.

דומה כי מחלוקת רעשנית פעמים לשם שמים כתלמידיו של אברהם ופעמים שלא לשם שמיים כתלמידי קרח, היא ב- DNA של עמנו

רצון ה' הוא בקיום עם-ישראל על פי תורת-ישראל בארץ-ישראל. לעם ישראל בלי א"י, יש רק חצי צורה.

בצאת ישראל ממצרים, אימה ופחד נפלו על גויי הארץ, ומשנתנה תורה על הר סיני, שנאה ירדה לעולם

אחר קבלת התורה, זקוקה הנפש היהודית לאיזונים ובלמים כדי לשמור על שביל הזהב.

לרגל חג מתן תורה ראוי לזכור כי בקודש הקודשים היו מונחים לוחות ושברי לוחות שקיבלנו במתן תורה.

כשמשווים בין חייל ישראל לחיילי אומות העולם, די שחיילי ישראל יקראו קריאת שמע שחרית וערבית, כדי שימצאו במדרגה גבוהה

העובדה שאיננו דנים דיני נפשות גורמת בהכרח להתגמדות ההרתעה, אך אין היא מפחיתה בכי הוא זה מחומרת 'לא תרצח'.

משה רבנו עומד בראש הרשות השופטת, אך לא מעז גם משקיבל הוראה מגבוה לפגוע ברשות הכהונה של אהרון אחיו. כך גם אהרון מצדו

מעלת מסירות נפש על קידוש השם, היא למעלה מכל לימוד תורה, כי כשאדם מישראל נהרג על קידוש השם, זו מסירות נפש על עצם היותו יהודי.

ביציאת מצרים היה צורך לחכות עד שיגיעו למ"ט שערי טומאה, אך באותו רגע היה צורך בהצלה מיידית, בחיפזון אחרת היו נאבדים

לימדנו משה רבנו לחדד את השמיעה, כי יש וקול ה' בכח ויש וקול ה' שובר ארזים. ובעיקר, קול ה' בהדר

חובתנו הקדושה לסדר את דרכי חיינו באופן המביא שלום ואהבת אחים בעמנו, עד שנהייה ראויים לברכת ה' על תעודתנו.

דומה כי האמנות כאמצעים רבים אחרים כמו המדיה או סכין מנתחים, יכולה להרע או להיטיב עם האנושות.

אהרון נבדל מכלל ישראל. לא חלילה מגאווה, אלא מעליונות מעלתו ועל עם ישראל להפנים כי חפץ ה' ביקרו וראוי הוא להיות מרכבה לשכינה

כל דיין שאינו דן דין אמת, גורם לשכינה שתסתלק מישראל, כל דיין שדן דין אמת לאמיתו, כאילו תיקן כל העולם כולו, וגורם לשכינה שתשרה

כל בית דין שעושים פשרה, אומר הרמב"ם, תמיד הרי זה משובח. במילים אחרות, פשרה משובחת היא, אך זאת רק קודם או עם תחילת הדיון

עצם מציאותה של מערכת משפט בה השופטים הינם בעלי מידות, הן בכמות והן באיכות, כעצת יתרו- מרחיקה את העם ממידת סדום.

בראותם את המצרים טובעים בים, העלה אותם משה רבנו למדרגת אמונה הגבוהה בהרבה מקודמתה, 'ויראו העם את ה''.

כפי שראינו ברש"י הראשון לתורה בעניין הארץ, כן הוא באשר לכלי כסף וכלי זהב שנקלחו ממצרים. ה' ברא הכל נתן ויקח עושר כפי שירצה

כל מי שטבועה בו מידת הכעס, עליו להתגבר למשוך עצמו ולהציל נפשו מרדת שחת, ואף אם ליבו בוער כאש יעצור במילותיו ואז הכעס יהיה עקר

כדי לשמר את אותו DNA, בהר סיני, מלבד התורה תרד גם השנאה לאותו עם קטן שנבחר לקבל את התורה

התוכחה היעילה היא הברכה הגדולה ביותר לאדם, כי ככל שיקדים האדם להכיר במצבו, וידע את חולשותיו, יבוא התיקון במהרה.

בכל חייו פעל הרב דרוקמן זצ"ל לקרב את עץ יוסף ועץ יהודה זה לזה, מבלי להתייאש ולו לרגע. גם אם קשה הדבר

כמיהתו של יוסף לשוב לארץ העברים באה לידי ביטוי בהיותו כמשנה למלך מצרים ולא פחות מכך בהיותו ספון בבור, ועל כך זכה להיקבר בארץ

יעקב אבינו בוחר ביוסף כמנהיגם של ישראל ולשם כך עושה לו כתונת פסים כאות למנהיגותו העתידית.

הקב"ה מדקדק עם חסידיו. לכן, נענש יעקב על שלא עשה די עבור עשיו אחיו, שהגם שהיה רשע היה על יעקב לתת לו את דינה לאישה

בית הכנסת מהווה את לב ליבו של העם היהודי. הגויים לאורך הדורות הבינו זאת. הגיע הזמן שגם אנחנו

יצחק אבינו סבל מטרור חקלאי מצד הפלישתים שפעלו להרוס את כל שהצליח להשיג בעמל רב, אך הוא הבין כי מדובר בעתיד ארץ ישראל ומנצח

כל ניסיונות ה' את אברהם היו קשים, לא רק בהיבט הפיזי, אלא בעיקר בהיבט הנפשי כי היו הם אנטיתזה לדרכו מאז הכיר את בוראו

הגם שידע אברהם שמדובר בערבים שמשתחווים לאבק רגליהם, בכל זאת הזמינם להיות אורחיו.

אברהם אבינו הכיר את בוראו בגיל שלוש על ידי חכמת הלב. כשהיה בן שלוש ועד גיל ארבעים- העמיק והכיר בוראו מתוך חקירה ומופת.

פרשת מגדל בבל מלמדת אותנו כי ישנם אנשים המשקיעים את כל מאמצם ומרצם על מנת להשחית את העולם

עו"ד שלום וסרטייל מספר על חלקו במלחמת יום הכיפורים ועל הקשר שלהם לפרשת השבוע, פרשת בראשית.

בכלי נגינה כל קונצרט שומעים את כל הקולות הצורמים, כי כל הנגנים עוסקים בכיוון כלי נגינתם

ידוע שיש סדר של מטרת הבריאה, ויש סדר של תיקון הבריאה. ובסדר של תיקון הבריאה צריכים להשיג כלים של השפעה

השואף שבניו ימשיכו בדרך התורה והמצוות, עליו לדאוג שלימודו, התנהגותו ועבודת ה' שלו יהיו מתוך שמחה,
